בהשתלב ידיים,
ייפתח המחר!
יונות לבנות תשגבנה,
לעבר שיאי תכלת.
השמש,
באש תקוות השלום,
תזרח.
על שדות מזרע,
תשרה שַלֵיוֶות!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- תוך גדרות הפרד, נפרוץ סכרים
- מדינה זה אני! של לואי ה - 14 האינטרנטי
- האם המדינות הן העניות?
- מוטב להיוולד בתור כלב
- כאריות, ניצב על משמר - דגלנו!
קשור אלי
- [ליצירה] לרדף שיח מה שכתבת על כך, שכאילו בעצמי כתבתי ערך עליי בויקיפדיה - זאת השמצה והוצאת דיבה לשמה. יהיה הרבה יותר חכם, אם תיכנס לערך עליי, ותשתתף בדיון על הצעתו של פלוני למחוק אותי משם. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הלחנת השיר לא, עוד אין לי רעיון ללחן מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן! העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה. לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא. לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו. דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק. בינתיים, זהו! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא נסחף פשוט, כל פעם כאשר קם איזה אדם, שמנסה להנהיג איזה מאבק חשוב, אני מוכן לתת לא סיכוי ולו קטן ביותר. ואם קרה שהוא בסופו של דבר הוא איכזב, אז אין מה לעשות. בחיים שום דבר אינו חלק למשעי. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי סלון מזל בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולם לא הייתי סטודנט אז כנראה בילבלת אותי עם מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המרד הערבי הגדול תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי. נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48. [ליצירה]
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
