מתהלכת בחשיכה
לאור נר
היחידי,
עטופה בפיסות
של חוסר
ודאות.
מנסה לשווא
לגשש את
הבאות.
הדרך
אינה זרה
לי,
התהלכתי בעבר.
דולה טיפות
זיכרון נשכח,
צועדת
ורגלי יחפות.
נני אחרת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כואב, אכן מושלם... [ליצירה]
- [ליצירה] אוף! הסקרנות שלי לא עומדת בסיפורים בהמשיכים האלה... קצת רחמים אנשים... ההמשך יבוא... מתי? [ליצירה]
- [ליצירה] :) הלוואי שזה היה כל כך קל... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שחזרת :) געגועים... [ליצירה]
- [ליצירה] :) גמני סופרת... לפחות מנסה. [ליצירה]
- [ליצירה] ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] :)) יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] :)) ילד אני מוכנה שהוא יעשה מזה סרט רק אם אתה תשחק בו ;) [ליצירה]
- [ליצירה] :) קצת מפריע לי שהמילה תודה חוזרת כל כך הרבה פעמים... ברור שהיא העיקר ומבינים את זה גם מהכותרת של השיר. אולי תנסה להשאיר אותה רק בתחילת השיר ובסופו... הרעיון בכלליות ממש יפה וזה באמת משהו שלפעמים אנחנו לא עושים מספיק... להודות... [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד מאוד! מזכיר לי את עצמי... רק שהרבה פעמים המחשבה על הליכלוך שנדבק לרגליים מזה מונעת ממני לעשות את זה לעיתים יותר קרובות למרות שהייתי יכולה לחיות מצויין גם בלי נעליים, סנדלים, כפכפים וכו'... עזוב אותך מאחרים... תהיה נאמן לעצמך :)) [ליצירה]
תגובות