עטוף בקורי לובן,
משתהה לרגע,
מביט לאחור
ונעלם
אל תוך השחר,
מותיר אחריו
שובל ניצוצות.
וכמתוך חלום,
שב ועולה,
כתמיד,
בשקיעת החמה,
מדליק את
השמיים
ומביא לעולם
מעט מן
האור.
[ליצירה]
במקור היה לשיר הזה את הצד שלו, של הבחור, שגם מחפש וכו' אבל איכשהו זה נראה מיותר אז הורדתי את זה...
מסר, אני נשארת שם :)
אריאן, אכן הוא ציני אבל במובן הטוב של הציניות (אם יש משהו כזה :))
מצלול, לא חשבתי על האפשרות הראשונה אבל זה בהחלט יושב טוב גם איתה.
זה החיסרון בלא לנקד. ממש רוצה לעשות את זה לפעמים אבל הניקוד שלי לא מזהיר (גם אחרי קורס שנתי באוני')...
תודה לכם :)
תגובות