עטוף בקורי לובן,
משתהה לרגע,
מביט לאחור
ונעלם
אל תוך השחר,
מותיר אחריו
שובל ניצוצות.
וכמתוך חלום,
שב ועולה,
כתמיד,
בשקיעת החמה,
מדליק את
השמיים
ומביא לעולם
מעט מן
האור.
[ליצירה]
אכן אווץ'
בגלל שיש לי נטיה לגלות לכולם את מה שכתוב ביצירה עדיף שאת התגובה אני ארשום עכשיו :)
אני לא יודעת מה איתכם אבל מההתחלה זה היה נראה לי כמו חלום... בלי להעליב כמובן את הכותב... אולי כי הפסקתי להאמין שדברים כאלה יכולים לקרות במציאות... אבל אתם יכולים להמשיך, אני מרשה לכם ;)
[ליצירה]
זה ממש לא ככה...
אנחנו מודים על הכל... גם על הטובה וגם על הרעה...
אבל תמיד כשרע דבר ראשון שואלים למה ורק אז מתחילים לחפש את התשובות...
וגם את התשובות לא תמיד מוצאים...
תגובות