מתהלכת בחשיכה
לאור נר
היחידי,
עטופה בפיסות
של חוסר
ודאות.
מנסה לשווא
לגשש את
הבאות.
הדרך
אינה זרה
לי,
התהלכתי בעבר.
דולה טיפות
זיכרון נשכח,
צועדת
ורגלי יחפות.
[ליצירה]
זה ממש לא ככה...
אנחנו מודים על הכל... גם על הטובה וגם על הרעה...
אבל תמיד כשרע דבר ראשון שואלים למה ורק אז מתחילים לחפש את התשובות...
וגם את התשובות לא תמיד מוצאים...
תגובות