מתהלכת בחשיכה
לאור נר
היחידי,
עטופה בפיסות
של חוסר
ודאות.
מנסה לשווא
לגשש את
הבאות.
הדרך
אינה זרה
לי,
התהלכתי בעבר.
דולה טיפות
זיכרון נשכח,
צועדת
ורגלי יחפות.
נני אחרת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מוזר, איכשהו אנחנו יכולים להרגיש חסרון של אדם בעולם עוד לפני שאנחנו יודעים שהוא באמת איננו... גמני הרגשתי את זה היום... יהי זכרה ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד מאוד! מזכיר לי את עצמי... רק שהרבה פעמים המחשבה על הליכלוך שנדבק לרגליים מזה מונעת ממני לעשות את זה לעיתים יותר קרובות למרות שהייתי יכולה לחיות מצויין גם בלי נעליים, סנדלים, כפכפים וכו'... עזוב אותך מאחרים... תהיה נאמן לעצמך :)) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי חמודה את לא צריכה להיות כמו כולם, את פשוט צריכה להיות עצמך... ובטח שלא להתנצל על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם :) שיניתי קצת את הבית הראשון... אני מקוה שעכשיו זה יותר זורם... אחח... הגעגוע. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק... מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] הוא לא נעלם... הוא רק מתחבא עד יעבור זעם... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון וגם הביצוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב וכואב... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסימים... [ליצירה]
- [ליצירה] יו איך אני אוהבת שירי גשם :) אמן! [ליצירה]
תגובות