דממה כשאני יורד חדרי ליבי ומבקש בהם דממה, אני נזכר בבוקר אחד של שבת. ילד בפיז'מה מפוספסת, מבעד לחלון בית הורי, מביט בדממה שבחוץ, יודע: לא אוכל לחודרה אלא כדי קוצר ידי הנשלחת בין שני סורגים. 30.3.02