אירוע מוחי
אני עומד לידךָ בבוקסר
ונותן לך הוראות הפעלה.
זו כבר פעם שניה
ואתה
נותן בי את המבט הסמיך הזה
שאין לי דרך לפשט אותו.
אז מה לעשות,
ואני מסביר שוב.
אתה מזיז יד לפעול- ונעצר.
ושוב.
אני
במסך
בבואתך משתקפת
ואין אונים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (ולמה לא בעצם?) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] " במקום בו יכלו להפגש מבטינו..." [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את סגנון הכתיבה אך יש צורך דחוף בפיסוק! [ליצירה]
- [ליצירה] (בנוסח דאואיסטי משהו) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מכיר א תהעקרון ההומאופתי אבל פה את מסיימת כשארית כפיס עץ שעלה באש. איך פתאום המים נכנסו לכאן? אני מבין את זה אסוציאטיבית אבל לתוכן.. לא ממש. אם א תרוצה לחבר זאת לכאן אולי כדאי לך להוסיף את המילה "גם". = גם מים זוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. ככה אני אוהב. פשוט. [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן, לא מסכים איתך. זה הגדול שבצמצום. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מתוקה דארקונית אחת! תמשיכי לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שירי מילס, פירטי אותם [ליצירה]
תגובות