כל קוויך ניטו
כשמש שחר בוקר
מרמזת על הבאות
עלי ארץ שוקקה
כל גלייך זרמו
כשערך הגולש
ממש אל ברכייך
והוא מסב לב
כל אהבתך סערה
והיא כגל און ופרא
בליל סיעורין ורגש
מלא תשוקה ורטט
עלי חופו האבוד
של גן העדן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
גילי מוריה שלום רב ולילה טוב
אני לא מצפה לתגובות כלפיי. אני מצפה להחייאת שיח היוצרים כאן באתר. אם לא נגיב ליצירותיהם של האחרים (פידבק) האתר יהיה משעמם וללא אינטראקציה וזה חבל. ואני מנסה לשנות זאת
[ליצירה]
הייתם וּנשארתם להיות רַשָעַת;
הד-זעקות נרצחי-פשעיכם, ממשיך להדהד.
שלטונכם במעשיו מוסיף להתרשע;
אך מייסורי-הבושת אינו מִתְרַעֵד!
אכן, אתה משתמש כאן בביטוי חדש ויפה "להתרשע". אני מת על הביטוי הזה, תבוא עליך ברכה, עליך ועל חוש ההומור הלא מודע שבורכת בו
[ליצירה]
תודה על תגובותיכם :-)
בילדותי היו אנשים רבים שכמותם,חובשי מגבעת, חביבי סבר שבאו משם -מרומניה, מפולין, מהונגריה, מליטא,
כיום הדור הולך ונעלם.את מקומם תופסים דוברי רוסית... :-)
תגובות