ממקומי הנמוך אני עליהם צופה ספק מרחמת ספק מלגלגת אני רואה את עינהם התרות מחפשות בודקות תקווה מהולה ביאוש הם עוברים הלוך ושוב באים חוזרים באים חוזרים אך לשווא אותם פרצופים תלושים מנוכרים יתומים הייתי שם גם אני ועכשיו אני על רצפת הרכבת.