הגירסה לפני שהצצתי באתר צורה ונפגעתי~ קמתי בבוקר, איזה בוקר?! בוא ניהיה כנים, שעות הבוקר המאוחרות... טוב נו, שעות הצהריים המוקדמות... התעסקתי בעניני "הבוקר" הידועים ונסעתי למכללתי, כדי לעסוק בעניני עבודות ומבחנים. פתחתי ספרים בספרייה, שהספרנית אפילו לא ידעה על קיומם. כשיצאתי מהספריה, החמיאו לי חברותי על שיזופי החדש. לא שיזוף ולא מדוזות, רק שכבת אבק עבה שכיסתה את פרצופי. סיימתי את עניני ונסעתי לבקר את אחי וחזרתי לביתי. הגירסה אחרי שהצצתי באתר צורה ונפגעתי~ אורה של שמש אל מול עיני ואני את בוראי מברכת על השכמתי (מאוחר משהו, אך עדיף מבכלל לא...) מטהרת ידיי מטומאתם ומכינה עצמי לקראת יומי החדש. אל המקום בו קונה אני את השכלתי, נוסעת אני לעסוק בסיום שנתי האקדמית. מעלעלת בספרים עתיקים אשר אף עין אדם אחת, לא זכתה לראותם. בצאתי מבית הספרים, חלקו לי חברותי דבר חלקות על ששזפתני השמש. בצחקוקי הפנימי חשבתי- אין זה שיזוף וגם לא בעל חיים שוכן ים, כי אם שכבת אבק הדבקה בעורי. אל אחי היקר לי, נסעתי בסיום סידוריי. דרשתי בשלומו של הקרוב לי בדם ובנפש וחזרתי למעוני.