אנשים, נכון הם מסתכלים. מרגיש ערום ללא הסתרים. שטיח אדום פרוש לפניי לחדר הגלויות. הם פותחים עיניים עם נשמות לועגות. לא, אל נא צחקו לי. לכם רוצה לתת רק מתוכי. שביל אפל עם מערומיו פותח גילויים. ואני הולך יחף אל האור שבפנים. רואים, אני ואהבתי היא אתם. קחו. תמורה לא אקבל - אני שלכם. רק לתפילה אחת תענו חבריי. החזירו מכסי רגליי.