שלושה זרקורים בשבחה של שרה אמנו :

 1.המקרא
עושה שימוש חוזר ונשנה באמצעי של אותיות זעירות ואותיות רבתיות
והנה בפתח הפרשה מופיעה האות "כ" הזעירה במילה "לבכתה". והנה ביקשה התורה באמצעי זה לרמז כי במקום האות "כ" יש גם למזעיר אותה בחצייה לכדי האות "י" ואזי לקבל כאילו פסוק נוסף לאמור : "לספוד לשרה ולביתה".
אברהם ספד לשרה וביכה אותה אישית מרה אך גם ביכה את אובדן הבית שהעניקה לו את "ביתה המיוחד" ושלעולם לא יהיה שוב אותו הבית .
ואכן בשלהי הפרשה,יצחק ניחם על מותה של שרה ברבקה. ומתוך עוגמת נפש וריקנות רבה וחסרון ביתה הגדול של שרה, נאלץ אברהם גם הוא לשאת אישה בשם:
"קטורה" .
אשר מגלמת בשמה את חסרונה של שרה כ"כתר" על ראשו של אברהם

 הנה כי כן קטורה תחת "כתורה"

2. בקרית ארבע היא חברון
בשבחה של שרה
 מדבר הכתוב
שלא יעלה על ליבך ששרה שלא הותירה בעולם רושם משלה.
שכשהיא מתה לא מתה היא באוהל הפתוח לארבע רוחות. אלא התעלתה לקרית ארבע שהנחילה לקריה שלמה את מורשתה מורשת האירוח.שכל מקום מושבה הפך לקרית ארבע של ארבע רוחות השמיים ובכך זכתה למעלה שהיא בבחינת חברון שחיברה אנשים זה לזה ואת כולם עם בוראם והשרתה שמחת עולם על כולם ובכך הפכה את הארץ לארץ כנען .
ארץ שכולה נענית להיותה פתוחה ארץ כנועה ושלווה. ארץ שיושביה כנועים זה לזה והשלום שורר בה.
זו מורשתה של שרה

3. מערת המכפלה

וכי מדוע קרא שמה מערת המכפלה.
שהיא ושוכניה מעוררים גם למטה וגם למעלה.
ששוכניה אינם מתים ממש והם סמל חי למטה וערים ומעוררים שם למעלה רחמי שמים על בניהם תמיד.
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה