המקראות :
" לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך".
" לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ...".
למה במקראה הראשונה, לגבי הדיוטות, עושה המקרא שימוש במילה הקשה "תשחיתו"
ואם כבר מדוע לגבי הכהנים שמקראה השניה, שינה המקרא וחזר לטרמינולוגיה הרלוונתית "לא יגלחו.
האם בין שני האפשרויות של: עם זקן ובלי זקן, קיימת לכאורה גם אפשרות ביניים נוספת של השחתת הזקן במובן של יצירת כל מיני צורות בו בניגוד לגדילה הטבעית שלו.
לאפשרות כאמור, תמיכה במקרא בשני המקומות
כאמור, שהרי בשני המקומות המקרא מקדים ואוסר איסור מיוחד גם לענין השיער שבראש
ואכן מתוך ההוראה השונה לגבי שיער הראש בשני המקומות ברור כי יש גם הבדל בין איסור הגילוח של הכהן לבין השחתת הזקן של ההדיוט.
מעניינת לא פחות גם השאלה, מדוע במקראה הראשונה לענין ההדיוטות עשה המקרא שימוש ביחיד וברבים.
ברבים תחילה, לענין הקורחה בראש.
שמא ההבדל כאמור בא לרמז על היקף התחולה השונה בין שני המקרים.
אולי ניתן לומר, כי לא אסרה התורה קורחה בראש להדיוט אלא אם הדבר נעשה בקולקטביות מתוך מניעים קבוצתיים אידיאילוגיים.
וכי לענין פרט זה או אחר, אין לכאורה מניעה מיוחדת . והחומרה המודגשת בהמשך, שלענין היחיד מחמירים גם כפרט לגבי השחתת הזקן כאמור
