שִׁיר  תָּמִים

 אֲנִי לֹא וִירְטוּאָלִית
וּמִתְקַיֶּמֶת עַל מֵמַד הַזְּמַן
אִשָּׁה מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹן מֵאֶבֶן
וְהִיא כֻּלָּהּ
בָּשָׂר וָדָם
הַגּוֹזָלִים פָּרְחוּ  חָלְפוּ אֵלֵי הַדֶּרֶךְ
הַצֶּאֱצָאִים עַל נְתִיבָם הֵנֵצּוּ ֹשַי
אֲנִי בַּבֹּקֶר מַיִם לַצִּפֳּרִים נוֹתֶנֶת
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וְאֵלּוּ הֵם חַיַּי.
וּכְשֶׁאֵלֵךְ אֲנִי גַּם כֵּן כֻּלִּי תִּקְוָה
שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יַשְׁקֶה אוֹתָן
וְיִמָּצְאוּ עוֹד כַּמָּה שֶׁכָּאֵלֶה בְּנֵי מִינִי
צְנוּעִים
וָאַלְמוֹנִים, יַלְדֵי הַזְּמַן.
וְהֵם יֹאמְרוּ
לִי: "הֵרָגְעִי, לִיאוֹרָה,
אַתְּ לֹא לְבַד, רַק שֶׁאֲנַחְנוּ מַסְתִּירִים;
אֶת הַזָּהָב בַּלֵּב נֵיטִיב לִשְׁמֹר מִמֵּךְ
וְרַק בַּלַּיְלָה נַעֲשֶׂה, בְּאֵין רוֹאִים,
הַמְקֻדָּשִׁים שֶׁפָּעֲלוּ בָּאוֹר
תְּמִימִים הָיוּ,
שֶׁנִּסְקְלוּ בְּאֲבָנִים,
אַל תִּדְאֲגִי לִיאוֹרָה ,אַל תִּצְטַעֲרִי,
גַּם כְּשֶׁתֵּלְכִי יָשִׁירוּ עוֹד הַצִּפֳּרִים."

וְזֶהוּ שִׁיר תָּמִים לְלֹא
יָמְרוֹת
אֲנִי לֹא וִירְטוּאָלִית, רַק בָּשָׂר וָדָם
כָּמוֹנִי לְבָבוֹת יֵש עוֹד מִילְיוֹן
בִּסְגוֹר בֵּית הֶחָזֶה, לְלֹא חַלּוֹן.
הַאֲזִינוּ לַפְּעִימָה.