אוי לנקם
פ
על ידי משה אהרון
בעידן של גאולה : הנקם כנקם אך לה'
"הרנינו גויים עמו
כי דם עבדיו יקום
ונקם ישיב לצריו
וכפר אדמתו עמו".
הנקם לה' .
ולנו ה"פשפוש" והתשובה .
בבחינת :
: "וכיפר אדמתו עמו".
שרמזה התורה :
שאם אתם הופכים באחדות של "עפר" [אדם] ועוד "עפר" [אדם]
לכלל "אדמה". [התחברות כל העפרים - בני האדם].
כי אז זו כפרתכם.
ואם חלילה לא כי אז אדמת ישראל הופכת סדן הכפרה.
גובה ומכפרת על כל עוולה ועוולה חברתית.
ודוק דווקא התמימים והצדיקים כמעטים,
מכפרים על כלל ישראל הרבים.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
