:ראיתי ראיון,  ג'ון פרושיאנטה סיפר שהוא האמין פעם ש

"to be a looser it's the only way to be"

ואני חושבת על זאת המגדילה את הסבל לאין שיעור בכל כישלון קטן שאתה עושה

מכת האגרוף שהאגו שלך מקבל

והיא תקום ותחבוט ותעשה מהומה גדולה

וכשאתה מבין כמה שחצן ונפוח אתה זה המלח ששורף עוד יותר

ואז על הריצפה מגיעה נקודה

עם העפר בפה

אתה פתאום מאושר

מחבק את הלוזר הזה

או כמה שהתגעגעת איליו

אלוהים איזו גלות ארוכה זאת הייתה

כמה כבדה על הגב הייתה כל החשיבות העצמית הזאת

אתה מנשק את העפר את הלוזר הקטן העלוב והמכוער הזה

שכל כך התגעגעת אליו