משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לשרף הכל לכאורה ברור. תגובתך הצפויה, ממחישה בדיוק את שרציתי לרמוז בכותרת : "אש דת למו". לו היה בידי לבקש משהו, הייתי מבקש ממך להתחבט ולהתייסר בשאלה הבאה, שבעיניי, כל הבורח והמתחמק ממנה אמונתו לעולם חסרה. אם נכונה הקביעה כי הקב"ה אותת ובאלף רמזים כבר לפני כמאה שנה לכל גדולי התורה כי "קול התורה" צריך לפי שעה להדחות מפני : "קול התור" שכבר החל להשמע בארצינו באמצעות שליחיו החלוצים החילוניים... וקריאת ה"לך לך" והפעם לבנים, צריכה להתעורר ולהתקיים . ואלה בתפיסה כמו שלך, נאחזו בקרנות הגלות, נופפו בקלישאות של : "לא לעלות בחומה". דימו כי חומת חצרותיהם, תהא להם צינה ומגן. עד כי קרסה עליהם ועל עולמינו כולנו "חומת החושך" וניחתה עלינו השואה המכונה בתורה : "הרעה של אחרית הימים". ועתה, אנא שער בנפשך, אם היו הם קצת שונים מאותה גישה האטומה ,לפחות מתבוססים בספק או עושים פשרה של "שיעורין לכאן ולכאן, היו קרוב לוודאי נחסכים מאיתנו הרבה מאימות השואה הנוראה ומדינת ישראת היתה קמה לפני שמונים ותשעים שנה והיא לא היתה גם היום בחזקת "אתחלתא", אלא "שלימתא".[הגאולה לעולם לא תושלם אלא אם כן היהדות תתמודד עם שאלה זו של השואה וענין זה יובהר עד תומו] וגם אם יש רק שביב של אמת בדברים אלו. כי אז, גם המעט כאמור, צריך סוף סוף לגרום לך להבין כי נפל דבר גדול. ישנו תהליך של גאולה עם כללים מיוחדים ואופיניים לו והדינאמיקה שלו מחייב פתיחות ונאורות גם בגישה של "שפחה על הים" , יכול שרואה יותר ממה שיחזקאל בן בוזי לא ראה. על כל פנים, הגישה של צריך לציית לגדולי הדור בכל מצב הגם שהם טועים, תוסיף ותוביל אותנו לקטסטרופות נוספות וכל כך חבל .... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה , תודה על הסיפור האישי הנפלא, שמעתה זכיתי ויעתר את שולי רשימתי הקצרה שבזה. אנא הדברים הבאים אינם בבחינת כזה ראה וקדש, אלא תובנה אישית אסוציאטיבית שלי, שבהחלט, אינה מחייבת כלל ובשום מובן. השם : "נפתלי" מורה לכאורה, על פלונטר הוויתי בחייו של מי שנקרא בשמו בבחינת : "נפתולי אלוהים נפתלתי" ואכן כשסבך המנוח, הבין מהותו של שם זה בהתיחס לאותו האיש וקבל על עצמו במידה מסויימת, להתחייב למדורה מתוקנת של השם,לגאולו ואו להסמיכו לכורכו,באותו ה"פיתול" שלו [ התשוקה לבנים] וקבל על עצמו לקרוא את בנו שיוולד באותו השם. מהשמיים סייעו בידו, בכדי לתקן כאמור את אשר טעון תיקון באותו השם שדבק בו. [בעקבות כריתת האגודל וחבלה בגוף שנברא בקדושה]. לכן ואני רק מנחש , מסכת חייו של אבא ז"ל היתה כך או אחרת, מעין הוויה מתמשכת של תיקון של אותו הפגם. ושוב אבקש להדגיש ולהזהיר, כי אין כל ערובה לאמיתות הדברים... [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובת לגוד. לפני יומיים, 90 אחוז של היצירות שלי אופסו ל -1 קודם לכן היה "סיקול ממוקד" . וכך חוזר חלילה בפעם המי יודע כמה, סליחה על חילול ה"קודש" היצירתי, בהערה טכנית מסוג זה [ליצירה]
- [ליצירה] יסוריו של אדם מאמין , שמבקש יום אחד להגיע לנקודת השקה - ואין [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בהמתנה נמחק ואיננו ! ! ! להלן שיחזורו: בטיילת מול אופק של כיפה מוזבהת והרמון הניצב לתל - פיפיות הרוח שרקה לי בנקב הכובע שיר של רועים פיזזה עדיי במחול של שרפים הלכה עליי בקסם של נביאים כי מהרה, מהרה ארמון על מכונו ישב והיכל ה' לתלפיות [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי אנני מושחז בעולם המחשב , בקושי מקליד באצבע מרקדת במחול של פרקינסון . די לכאורה להקליד בגוגל "כיפה". אחר כך : "כיפה מאמינים ", או כיפה יהדות ומקבלים התפריט בתפריט בקטע המתיחס ל"יהדות", תמצאי את תמונת הרב דרוקמן. וכך ניתן להכנס לדרשה, שמתלווה לה כאמור תגובתי. אני מצטער שאני מטריח אותך ואולי סתם "מפריח" ציפיות יומרניות [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי תודה. באתר כיפה, מצויה דרשה אורקולית של כב' הרב דרוקמן תחת הכותרת : "זאת חוקת הפרה" מעניין אם תקראי שם את תגובתי שבתורף , יהיה בכך כדי ליתן מענה כל שהוא לתמיהתך. שכשלעצמה שהינה מובנת עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון הגולמי יפה. אך נראה לי כי קיימת חוסר עקיבה והלימה בווריציות השונות אל מול מקבילהן ההסטוריים. וגם השינוי והישום, נראה לי מלאכותי מדיי. אבל משראיתי כי מיחסים בכי ספרותי לרבי עקיבא כיום. לא יכולתי להתאפק ולשרטט בכי היסטורי ריאלי יותר שאני אישית מייחס ולו גם רעיונית לרבי עקיבא . [והוא מבחינה "לקחית" חשוב לא פחות לימינו]. משמתו כל תלמידיו, עמד ובכה עליהם ואמר ווי לי ששניתי להם כי "ואהבת לריעך זה כלל גדול בתורה. ולא שניתי בעבורם,אמיתה של תורה כי הוא: " כל התורה כולה.". שאם כן, וודאי היו נזהרים שבעתיים בכבוד זולתם ולא היתה באה עליהם מגפה משונה זו. שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] ליהוידע תודה. העלת שלל של נושאים , הררי עולם ואושיות עד. ואני בכלל קטונתי. אף על פיכן, בקוצו של עטי הדל, להלן דעתי שקל מאד לחלוק עליה. בחייו של אדם מישראל, מושגים כמו "חוקי בסיס" ו"לוגיקה קלאסית" , הינם מושגים "נזילים" ולעיתים תכונתם זו, היא היא דווקא הערך היחודי המוסף. ולפיכך, ולכאורה, גם הצבעים "שחור ולבן" כמו "שקר ואמת", הינם ברוב המקרים, קטבים של מדרון,או כיסופים . רוב רובו של הזמן ורוב רובם של האנשים מצויים בתווך, בתוך אותה העננה של "זיקוקים אפורים". נכון, כדבריך, האהבה אינה לוגית ואף אני מסכים לעובדה ,כי אהבה לאישה אחת אינה מחייבת כלל שנאה לאחרת. כל מה שביקשתי ברשימתי לחדד הוא, למעשה שני יסודות עיקריים, שאינם סותרים כלל את דבריך. האחד כי בנסיבותיה של לאה תחושותיה הסוביקטיביים היו כשל "שנואה" ומאידך אישה שחשה כאמור אינה נותרת לבדה בארץ רבה . וכי מהשמיים לא אדישים כלפיה . ומהשמיים מתיחסים למצבה כאל "שנואה" תוך דגש שאומנם שאין "שונא" בר עונשין -ככזה . ולכן מצבה "כשנואה" הובילה לכאורה, אך לפיצוי אישי של "ויפתח ה' את רחמה" הרחמים העצמיים שקבלו לגיטימציה ברחמי שמיים .[לכאורה יעקב שלו מיחסים פרשנים "שנאה" לא נענש לכאורה וודאי לא כ"שונא" אשתו"] רשימתי מכוונת לצאת חוצץ כנגד כל אלה שמפרשים לדעתי שלא כהוגן ולא נכון פרשיה זאת בכך שמגדילים מחד ליחס ללאה תרמית או שותפות מודעת לתרמית ומאידך מיחסים כאמור, שנאה ליעקב . על כן, ביקשתי לומר, כי לא בכדי המקרא אינו מיחס את ה"שנאה" ליעקב, אלא מותיר אותה נטריאלית והכל כאמור שנגיע לכלל אותה הקונסטרוקציה הפרשנית כאמור שתחושה סוביקטיבית של שנאה יכול שתהא הגם שאין גם כדבריך שונא לא במקרה זה ואף לא "רעיונית" בכלל. מהדברים האמורים ברור,[כדבריך] כי לא רק אהבת אישה אחת אינה בהיכרח שנאה לאחרת. אלא בפועל על אף שהמקרא מציין כי שנואה לאה" הרי שבמקרה זה לא היה "שונא" [ודאי לא יעקב] אלא היה מצב טרויאלי לחולטין שגם אתה ובצדק עומד עליו ולפיו קיימת אהבה עזה יותר לאישה אחרת והאישה הנאהבת פחות או אפילו לא נאהבת בכלל חשה כאמור תחושות שסוביקטבית, שבנסיבות הענין וזה הרבותא של המקרא, אי אפשר להגדירן אחרת מאשר מ"שנאה" [ולא מתוך קביעה כי קיים "שונא" בר עונשין] ואשר רעיונית הגדרתית הדבר אושר גם על ידי ההשגחה שנאמר : "וירא ה' כי שנואה לאה. מהדברים ביקשתי להפיק תובנה להוויתינו דהיום בבחינת חזקה כי כל אישה שאהבתה נחלקת עם אישה אחרת וודאי ביחס נחות יותר חשה היא לעצמה "שנואה" ולדבר משמעות ערכית כפולה,כאמור לא בהענשה פורמאלית בהיכרח של ה"שונא", אלא להביא לתשומת ליבו ל"עוול" אנושי מסויים שבחשבונות שמיים אף ראוי לפיצויי כאמור רחמים עצמיים - אל מול רחמי שמיים של פתיחת הרחם . ואולי גם ב"הענשת" יתר הנפשות הפועלות בסגירת רחם הגם שכאמור ואני מסכים איתך שחטאם אם היה כזה לא "השתכלל" לכלל "שנאה". אני מצטער אם יגעתי אותך , ועוד יותר על כך שתשובתי הוקלדה שוטף ומבלי לנסח הדברים בצורה סדורה ומובנת יותר. ברשותך יש לי מנטרה , המסייעת לי "לפרוס כנפיים" לפעם הבאה : ו"בצדקה תכונני" והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] שרף יקר. התוודות קטנה. בעיני עצמי לא חכם אני . מימיי לא חישבתי בקהלם ואף הם בחכמתם גרשוני מהסתפח אליהם. כך שאמת בפיך , נסער אני וחמתי עדיין לא שכחה. ובהחלט אמונים עלי גם דברי חז"ל שכל הכועס מיני גיהנום שולטים בו, ומלחמתו לשוב ולשלוט בהם וגם בזה אין כשרוני ניכר. כך או כך, ממרום גילי ומעומק נשמתי אני יודע, שהנם טועים. שאתם מאבדים פורופורציות.שמבלי משים אתם פוגעים בקודשי קודשים.. אתם מכרסמים בנכסים איסטרטגיים בעבור "ניחום" טקטי עלוב אין מהפכה, וודאי לא בסדר גודל שכזה, כמו של הציונות[לחדש עם, לחדש שפה ולחדש ארץ], שאין בה צללים , פכים כואבים ומעיבים. אך מכאן ועד לחבר תשליל כזה נבוב ומחפיר, כותרת מצמיתה של: חלול השואה, חילול מושג הקודש של ה"שמחה" שרק בה ניתן לעבוד את ה'. והכל בשביל להכות בהם שוב, בציונים הכופרים. אין מרחק ואין בכלל דרך... תחשוב על זה. הנוראות של דור המדבר בדרך לגאולה, היו גרועים לאין שיעור מכל חידלוניהם של אבות הציונות .[ ההם עבדו עגל זהב והאחרונים עבדו את אדמת ארץ ישראל חוננו את עפרה לקיים "וכיפר אדמתו עמו" ובעבור כלל ישראל]. ובכל זאת חז"ל רוממו אותם את דור המדבר לכלל : "דור דעה". ואתם לא הותרתם דבר שלא הטחתם בשליחיה של ההשגחה לקיים את ה"אתחלתא" ולבסוף קראתי היום את הראיון עם הסופר יורם קניוק [בידיעות] אשר התבטא ואני מצטט מהעיתון : "איך יכולה מדינת היהודים לחיות עם אלוקים שרצח שליש מעמה". עתה שרף יקר, אולי תרד מעט לשורש אומללותי, שאני צריך לחיות בתווך, בין שני אמירות קוטביות ואומללות אלה של קניוק מכאן ושל המסונגר שלך מכאן. ולוואי ותשמחו עם כלל ישראל בשמחת החג ובאמירת ההלל עם ברכה ותכוונו גם למפעלה ופועלה של הציונות . ואם פגעתי בך וכנראה שכן, אבקש מחילתך [ליצירה]
