בס"ד
במקורות מצינו שאלה , אם פנחס עלה, כפי שעלה, מדוע לא הוא , אלא יהושוע....
שאלה שכזו מזמינה גם השוואה נוספת בין אליהו [ הוא לכאורה - פנחס]לבין : אלישע.
אם כן שני צמדים אלו, אינם אלא בבואה של : "יכין ובועז" : של שני לוחות הברית .
פנחס ואליה , כל מעיינם או עיקר מעיינם היה לכאורה, הלוח הראשון והם אך בבחינת עמוד האחד : "יכין", אשר לא השכיל להשתככל ב"הכנתו" השלימה, לכלל העמוד השני - לתעודתו : "בו- עז".
כלומר העוז שבהם, היה אך מהם והחוצה, לא נותר בהם את אותה התעוזה של הפוטנציאל הפנימי של: ריסון ואיפוק ,כלפי כלל ישראל על משוגותיו, כפי שלכאורה מתבקש מה"עמוד" ומהלוח השני.
לעומת זאת, יהושוע ואלישע, כל מהות תפיסתם את האלוקות הינה בבחינת : "יכין" [לוח ראשון] כתשתית והכנה ל : "בועז" [הלוח השני]. לאגור ולשכלל את ה"יכין" לתעצומות פנימיות למען הנהגת עם ישראל בהתאם לאופיים ולשמש תדיר צינור : "לשוועתם" שהרי שורש זה מצוי גם בשמותיהם.
נשוב ל"פנחס".
דומה ,דווקא בהמשך לאמור, כי אותם "מתנות" השתיים, שזכה בהן פנחס כהונת עולם וברית שלום], לא הובנו או לא פוענחו עד תומם.]
להוותינו , אין משים אל לב ,כי במילה הטעונה : "כהן" ,טמונה גם באופן מובנה - המגרעת. שהרי בסיכול אותיות "כהן" אינו אלא גם "נכה".
כך כשהקב"ה נתן לו כהונת עולם, הוא גם נתן לו : "נכות עולם".
לאמור: הוא מכאן ואילך, לעולם בחזקת "חסר", כלפי או ביחס לעם ישראל, בבחינת מי שהוא נכשל בדבר מה והוא לעולם באותו דבר מה ,צריך להיות בהוויה של תיקון תמידי ,בגיוס סבלנות וסובלנות תמידית כלפי עם ה' " הגם שהוא עיקש והפתלתל".
לפיכך, משאליהו הנואש, התגלגל חזרה לחורב, נדרש הוא לשניים, שהם אחד: להיווכח כי הקב"ה ["יכין" -הלוח הראשון] אינו אלא מהות תשתיתית שקטה של : "דממה". ושנית משנכשל בכך , עליו לשוב למחוזותיו ולהעביר האיצטלה לאלישע.
מכאן, מנקודת מוצא זו, אולי גם נטיב להבין את מלוא מהותה של המתנה השניה : "ברית שלום". כשנאמר : "הנני נותן לו את בריתי שלום , הנני בחזקת הלוח הראשון [דגש על הנני ובריתי] והברית הרי בשניים בשני הלוחות ומכאן ואילך,אם כן , מונח האתגר לפתחו של פנחס הוא אליהו. אתגר עולם, להשיג את ההרמוניה, גם את ברית השלום המשלימה עם עם ישראל ובכך לאחד את הלוחות לכלל אותה השלימות ההרמונית הנחוצה לאותה הגאולה השלימה של אחרית הימים. .
לפי כך גם הוטל בהמשך על אליהו, על ידי הנבואה, אותה המהות ואותה המטלה של להשיב לב אבות על בנים ולב בנים אל אבותם, להשיב כאמור את השלום לכלל "בריתה" השלימה בטרם הגאולה.
מכל האמור, שמא עתה גם יובן , מהות שמו של "פנחס" , שהוא לכתחילה חס אך על "פן" אחד ולעתיד לבוא בע"ה בשניים : "פנים".....
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה
משה אהרון
