בס"ד
"ויהיה מקץ שנתיים ופרעה חולם...".
כאילו מילות הפתיח הללו של הפרשה הושמעו בכוונת תחילה באוזניו של יוסף לבשר לו כי חולמות פרעה, אינם אלה טריגר-זרז להגשמת חולמותיו גם הוא.
ואין פרעה, אלא גם לשון פרעון, שמכאן ואלך מתחיל למעשה שלב הפרעון, פרעון החוב כנגד אחיו שלו.
וכאמור, כנגד שני חלומותיו של יוסף, חולם גם הוא, פרעה, חלומות שניים שהם אחד.
,בפרשת "וישב" שאלנו, כיצד זה הצדיק יעקב נקלע לאותה מסכת עגומה, שבה כאילו גם מבלי הכרה ומודעות, נסחף הוא לכעין חור שחור, שבו קורה הכל, בניגוד להיגיון ולסבירות.
הוא נתפס לאהבה המפלה והמקלקלת את השורה עד כדי סוף, כמעט ידוע מראש של טרגדיה משפחתית. והכל כאמור, מבלי שיעקב יהא ער לכך, או יבחין בדינמיקה הנוראית שהוא מוליך.
והשיבונו אז, כי זה היה למעשה, חלק מעונשו של יעקב, שכשם שאביו יצחק, הילך ערפילים בכל מה שקשור לבכורה, כך יעקב עצמו, הוכה בסנורים ומיד טעה לחשוב, כי על תולדותיו, מנוי בראש יוסף. כל אותה עוגמת נפש, שיעקב הסב לאביו, קיבל הוא מידה כנגד מידה ממש על כל צער ועוגמה. דרך משל, כשם שבמידה מסווימת יצחק טעה בעשו, כך מידה כנגד מידה, נגזר על יעקב לטעות ביוסף.
על כל פנים, אם נשוב לפרשתנו, גם כאן יש לתמוה ולשאול, הכיצד זה, המשנה למלך מצרים, שהכל למעשה היה בידו, לא השכיל ליצור קשר כה פשוט עם אביו שבכנען. והתשובה היא כי יוסף ידע והבין והפעם בניגוד ליעקב והכל ברוח הקודש, כי צריך לחכות לאותו הקץ-"למקץ". והכל, על מנת שיתגשמו תחילה כל חלומותיו ורק לאחר שיעביר את האחים למעשה "בסדרה" של זיכוך ומירוק והכל כאמור במידה כנגד מידה על כל דבר ודבר.
כשאנו אומרים מידה כנגד מידה, מדובר למעשה בסדרה ארוכה של כל מיני מיני פרשיות שהיה בהן למעשה גילגול לאחור של כל הפרשה עד לנקודת ההתחלה שלה בטרם נמכר יוסף. דרך משל, אפילו את הסעודה שסעדו אחיו כשזרקוהו לבור ואף, הגדילו והשתכרו שם על מנת "לברוח" ממעשה הנבלה שעשו. גם אותה סעודה דאג יוסף לשחזר והפעם, סעד עמם על אף שבנפרד עד כדי כך שכולם יחדיו אף השתכרו ואותה שכרות נוצלה... שלא לומר, כי התיקון הגדול ביותר, היה בכך, שאילץ אותם יוסף, להוריד את בנימין ולהעמידו באותה סכנה, שהוא היה מצוי, על מנת שהפעם, ייגלו האחים נכונות של אמת להקריב עצמם בעד אחיהם.
גם הגביע לא בכדי נבחר לשמש כמרכיב של התעללות והפעם דווקא, בצמוד ל"אמתחת".
אותו גביע, שעבר מיד ליד בין האחים באותה הסעודה, גביע היין, ואשר בסופה של אותה חוויה עגומה אף נזרק והותך לתוך הבור חזר אליהם הגביע הזה כמעט באותה וריציה, אלא שהפעם באמתחתו של בנימין.
אבל, הדבר הבולט ביותר המשקף את כל המכניזם הזה של התיקון הוא ללא ספק, אותה "אמתחת" . כ14 פעמים מופיעה "ומככבת" "אמתחת" בגילגוליה השונים בפרשה.
והמקרא, על מנת להפנות את תשומת ליבנו לאותו הערך המוסף, שיש להקנות לאמתחת, נזקק לשם הנרדף שלה ,פעמיים בלבד ("שק").
אם כן, מה מגלמת ה"אמתחת?
היא מגלמת את הצירופים המרכיבים אותה.
הביטוי "אמתחת" מורכב מ3 מילים: "אמת", "תחת", "חת" .
דהיינו, עתה אנו מצוים בעיצומו של התהליך ובסדרה מתגלגלת, שהאמת יוצאת סוף סוף לאור ופועלת את פעולתה. תחת כל אותם מהלכים נלוזים של שקר ורשעות, באה האמת עתה לגבות את שלה. ולא רק שפועלת היא להעמיד שוב דברים על מכונן, אלא שהיא גם באה להרתיע, ולהטיל את חיתתה על כל אלה שרמסוה ברגל גאוה. כאמור ה"אמתחת" מופיעה כ-14 פעמים כמדומה בכל פעם, היא מרמזת על תיקון נוסף אחר.
משה אהרון
