אהבתיך אלי
ובמצוותך שלך
מחיתי שמך
במים של דמעות
באותם מי מדמנה
של יסורין
להפנות עורף
לשיח בניך בקודש
שלא להיות
אחד כמוהם
דימיתי להתכנס
לשוב אחור
לאחוז בקרנות המזבח
מזבחי שלי
שחישב להתפרק
לכפות את שלום
ביתי המתעתע
שאיים לחמוק
מבין כתליי
ויודע אני כי בנסיגתי
בהתקפלותי אחור
באותה ריצת אמוק
חרדתית
חיללתי בעיניהם
גם את שמך
ובנזיד של
אדישות מקוממת
בהקשחת לב
מייסרת
שבעיני מי
אין לה כל כפרה
אכן כן
הקצפתי גם הקצפתי
עולם ומלואו
זרעתי אף נמהר
בבניך
האהובים
לקצור מהם
אין סוף
נקמות קטנות
מדקרות משוננות
של חיצי פיפיות
מורעלים
ועתה
אין בי יותר הכח
גם לא סליחתך לבקש
שמא חמלתך שלך אבי
היא אשר תנחני
בדרך אין אן
שלפניי