דברים שהערתי על ציטוט פסוק מהתורה שבמרכזו הושמטו מילים ותחתן הוקלדו שלוש נקודות
ערב שבת קודש "וזאת הברכה" ושוב התלבטתי עם עצמי שוב ושוב
אם ראוי וכדאי להעיר ולומר בכל זאת את הדברים הבאים.
[אנשים נוטים להתעייף מהערות הנשמעות פטרוניות ומתנשאות כביכול]
ובכל זאת אם הזקתי תמצא לי אולי מחילה ואם נאלמתי בשתיקה, יכול שלא
כעיקרון מומלץ מאד שלא לצטט פסוק תוך הסתייעות ברמז לחסר בשלוש נקודות. [...]
יש חיות לפסוק תורה שנכתב כשלמות אורגנית ויותר.
ציטוט מרוסק של הפסוק שנפוץ מאד במקומותינו ועל ידי כולנו מעת לעת,
לא רק שמפריד בין הדבקים
אלא שמותיר את היתר את יתר האיברים, לעיתים במשמעות שונה ואחרת
לא רק זו אף זו יתכן ודווקא מהמילים שנשמטו ניתן ללמוד על תמיכה או אי תמיכה בפרשנות שמבקשים להביא והשמטתן לא מאפשרת לקורא לקבל את כל התמונה במלואה.
וכל כך על מה ולמה הערתינו.
אין כל משמעות של ממש בפסוק המתחיל :
"וזאת הברכה אשר ברך משה", בלי ההמשך שתי המילים החסרות בציטוט שבכאן : "איש האלוהים".
שתי מילים אלו באו להנחיל לנו ולהדגיש את מהותה ונשמת אפה של אותה הברכה
אשר ברך אותנו משה,
שהרי באו הן להדגיש בפנינו :
כי אין המדובר בסתם ברכות פרידה של מנהיג ורועה רוחני.
אלא בברכות שעיקריהן הינם יסודות נבואיים של "איש אלוקים"
ודווקא ביחס לאיש האלוהים הראשי בהוויתינו
ואשר דווקא במקרה זה, המרחיק ראות ועד לקץ של אחרית הימים.
טלו למשל את ברכת יהודה
ברכה זו היא לכאורה סתומה ובלתי ברורה.
מה פשר התפילה והנבואה של משה לגבי יהודה לאמור :
"שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו".
אלא ברור מכאן כי משה מכוון לאחרית הימים בטרם ביאת המשיח והגאולה השלמה.
אזיי "שבט יהודה" בכלל ומשיח בפרט יהיו בשלב של הכחשה ומגננה
והם יתפללו לכך שעם ישראל יכיר בהם וביעודם
ומשה מתפלל ומתנבא בעבורם
וכנגד כל אותם מתנכלים המחבלים בתהליך הגאולה
