אדם אכן נידון בכל יום ויום ואף סופג גזרי דין שעל פי חשבון שמיים אין לדחותם.
אלא שיש חטאים שהקב"ה בחסדו כי רב
"נושא" אותם, כלומר לפי שעה משעה את הדין ואת העונש לגביהם
והכל על מנת שמחד ליתן שהות של זמן לחזור בתשובה
ומאידך בכל מקרה ליתן לסגולתו של יום הכיפור לפעול את פעולתה.
וכך בימים נוראים אנו נידונים על כל אותם דינים נדחים.
סגולתו המיוחדת של יום הכיפורים כיום של "מחיקון" איננה אוטומטית.
היא תלויה בקיום כלל מצוות אותו היום
ומצוות אותו היום איננה רק החזרה בתשובה ועינויי הנפש
אלא שיש גם מרכיב נוסף שנרמז בכתוב והוא ענין האחדות והקולקטיביות.
החל מ"עינוי הנפש" והמשך ב"כפרה" וכלה ב"טהרה", הכל נאמרו ולא בכדי דווקא בלשון רבים
סגולתו של יום כיפור אם כן נובעת מהאחדות הקולקטיבית של כלל ישראל .
אבל וזה עיקר
ה "אחדות" איננה סיסמה ריקה.
לאחדות יש תוכן יחודי ומוגדר ביותר
והוא ניקיון מוחלט זה כלפי זה.
בין יהודי ליהודי
אחרת אין ולא תתכן הדבקות זה בזה
י רק עם השגת משימה זו פועל יום הכיפורים בסגולתו המיוחדת
מכאן גם ברור הכלל:
שעל מצוות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר
אם כן : יום הכיפורים הוא למעשה אמצעי אלוקי מתוחכם ביותר
להשיג פעם בשנה אופציה של דף חדש.
לא רק בינינו לבינו של הקב"ה
אלא בעיקר בינינו לבין עצמינו
ביום זה הוא הקב"ה, מוכן לסלוח לנו על כל עברה
ובלבד שאנו באים עדיו כולנו מאוחדים כאחד ו"מטוהרים" זה לזה.
לאור האמור ומשום מה
גם נשכחה הפונקציה המשלימה של יום הכיפורים
לא רק יום של כפרה אלא גם כאמור יום של טהרה.
שהרי נאמר :"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם…
וכן "לפני ה´ תטהרו".
יש כפרה ויש בנוסף טהרה
ויום הכיפורים בלבד מאחד את שני אלה
כשיש מחילה הדדית אמיתית בין יהודי ליהודי
ונכנסת בווקום החדש – האהבה
חוזרת אותה טהרה בראשיתית
כך גם מבטיח לנו ה´
שבעזרת סגולתו של יום הכיפור
תושג גם כלפי שמיים לא רק כפרה
אלא גם טהרה
