:
עוד על רחל ולאה
הרי ברור לכל בר דעת, כי ההתגלגלות הדרמטית של יעקב אביהם של כלל ישראל
לשאת שתי נשים הייתה לכתחילה בכוונת מכוון,בהשגחת שמיים. בדעת וברצון עליון
חזונו ויעודו של עם ישראל הצריך לכתחילה שתי אמהות עיקריות :
אחת לעולם הזה בבחינת "אהל מועד" .
ולכן שימו לב, באותיות שמה של לאה יש את הווריציה של "אהל"
ואחת גם לעולם ההוא :
להיותה כאמא נצחית ועירנית בפמליה של מעלה
לאותה אמא "רחל", שבשמה טבוע היסוד של "המסע" הארוך עדי הגאולה השלמה.
לא בכדי כשלבן בא לכתחילה לחפש את התרפים באוהלי האמהות.
לכתחילה המקרא לא נקב "באוהל רחל"
ורק לבסוף כשהיה ברור כי רחל בחוץ על גמל כסמל של אמא נצחית ודווקא במגמת מסע ניצחי
. [הנצח הזה שהפך חלק מדמותה הוא אשר גם הוליך אותה לגנוב את התרפים של אביה ולענין זה לא בכדי החיבור של התרפים עם הגמל]
אבל דברים אלו גם נרמזים במקום נוסף בפרשה.
שימו לב בעוד שמקצועה – עיסוקה של רחל
נכתב במפורש " כי רעה היא" [בלי האות "ו"]
הרי שלגבי לאה לא נאמר לגביה עיסוק כל שהוא.
ללמדך שלענין זה הגלום בשמה של "לאה" : "אהל" כאמור,
הוא למעשה עיקר הוויתה – כאשת אוהל
ולרחל האוהל העיקרי הרלוונטי לגביה הוא לכאורה אותו האוהל הנייד של הרועים.
ויעקב כ"איש יושב אוהלים" היה לא בכדי בעליהם של שני סוגי האוהלים כאמור.
אבל בעיניי היפה מכל הוא החפיפה הרעיונית בין תפקידה של רחל כאמור :
כאמא ערנית ונצחית עד סוף כל הדורות גם לאחר מיתתה
זה אשר משתמע מהביטוי :
"כי רעה היא"
אל תקרא אך רועה אלא גם "ערה".
שהיא לעולם תיוותר ערה להשגיח כאמור על בניה.
לעולם תעמוד על יד כסא הכבוד כאמור חלק מפמליה של מעלה
לשפוך שוב ושוב דמעות בעבור בניה.
אם כן לא רק סתם רועה בעולם הזה
אלא גם ובעיקר בעלת יעוד כאמא נצחית להיותה
ערה לנצח נצחים
לגונן על בניה בעולמות אחרים
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה