ציצית

אי אפשר לפצח את האגוז הזה של הציצית וליתן מענה לכל "הקושיות" שהועלו בלי קודם לכן להבין את שורש תכליתה של הציצית מאין היא באה, לאן היא הולכת, ומדוע מקומה דווקא כאן בסוף פרשתינו [פר´ שלח לך]

אם כן הציצית לא באה לעולם אלא לסגור מעגל בפרשה. הפרשה החלה בכישלון של "לתור" והסתיימה בפתרון של אותה המכשלה

 במנגנון האלוקי המופלא של - הציצית

ליתן מענה לתחילת השרשרת של "לא לתור אחר העיניים.

אמור מעתה שניים היו לרועץ אצל ה"מרגלים" מסך הקלט - העיניים, שהזרים שפע של נתונים בלתי מבוקרים אל הליבה - אל הלב

עד כי טומטם הלב

באה התורה ואמרה : חייכם שפרשה זו אינה מסתיימת ללא פתרון ללא מתכונת בריאה של מניעה המטובלת בנוסחת מוטיבציה מבטיחה

ומהו הפתרון

לא תאמינו

מה שאמר הלל הזקן וטעה בו רבי עקיבא

כי כל התורה כולה [ולא רק כלל גדול בה] זה :

"ואהבת לריעך כמוך"

כשהאדם יודע זאת, כי בסופו של דבר הכל למענו ובעבורו קל לו יותר לזכור את כל מצוות ה´ שהרי בתודעתו כלמגמתם בעבורו

וקל לו גם לעבור לעשייתם

כשהתורה אומרת "וראיתם אותו" היא איננה מתכוונת לפתיל .

שהרי הוא נבלע בציצית אלא וראיתם אותו הכוונה לאדם הלובש את הציצית

כן "זה כל האדם"

ומה אתה רואה בו כמיוחד באותו האדם שלובש את הציצית

אתה רואה שתכלת השמיים המסומלת בפתילים עוטפת את האדם ודווקא  בזרימה של כלפי מטה כלפי הארץ.[לא בשמיים היא]

כאילו הוא הוא האדם בבת עינם של השמיים כאילו כל מגמת השמיים אינה אלא לעטוף את האדם. כל מה שהשמיים מסמלים לא באה אלא למענו  ובעבורו.

 כאילו אדני השמיים נטועים בארץ לחבק את האדם ולגונן עליו

כשכך רואים שהתורה איננה לתפארת ערטילאית של שמיים

 או חלילה לגחמותיו של אל כל יכול

אלא כל כולה בשביל ולמען האדם

 ולפיכך התודעה מתעודדת ומתעוררת להתאמץ ולהזכר בכל פרט חשוב כדי להגיע למיצוי אופטימלי של לעשות הכל

 לא להחסיר שום תבלין שהכל ימתק לאדם

זה הפתח היחד לקדושה.

קדושה איננה פרטנית  קדושה של יחיד מיוחדת לבורא

ולנו לא נותרה אלא קדושת היחד

כשמדובר באדם שייכת רק קדושה מקיפה קולקטיבית

 והציצית כמנגנון אלוקי שממי נועדה בתכליתה להשיג זאת

. הציצית מגלמת את תשוקתה של האלוקות להיותו של האדם בית מקדש בעבורה 

 הציץ והציצית הכלל והפרט המציץ והמציציםצ