בס"ד

  הפתיחה של פרשת תולדות מעוררת לכאורה תמיהה ביחס למספר מילות מפתח שבהם נוקטת התורה. כמו למשל : "ויעתר יצחק במקום ויתפלל . והמילה "לנוכח" אשתו כי עקרה היא  ואחר כל הערתה של רבקה לאמור : "אם כן למה זה אנכי ועוד.

 דומני שפתרונה של העיה זו קשורה בשאלת מפתח  שהתשובה עליה מימלא תפענח את כל התמיהות והמילים היחודיות כאמור .

 אם כן השאלה היא :

אם התורה מספרת לנו שיצחק עתר לה´ נוכח אשתו כי עקרה היא מדוע לקח לו לכאורה כעשרים שנה להגיע לכלל אותה העתירה .

 והתשובה בקליפת אגוז:

  לאחר טראומת העקדה וסיפור ה"מכווה" של ישמעאל שגם הוא הותיר בלב יצחק צלקת  יצחק במידה מסויימת איבד את האיזון הוא נכנס למין שיתוק בכל הקשור באותו חזון יעודי של אברהם שהיה עליו להמשיך בו  ואף יותר מזה האלוקות נתפשה בתודעתו עם חרדה ופחד משתקים  לכן נמצא בהמשך שבמקבילה "לאלוהי אברהם" יבא הביטוי :

"פחד יצחק".

 אם כן ח"י שנים התפללה רבקה לבד . יצחק אם תרצו חפש את עצמו וכך רק לאחר חי שנים הצטרף יצחק לתפילה של אשתו ולכן נוקטת התורה בלשון "ויעתר" לרמז על משמעות כפולה גם תפילה וגם נכונות פנימית להסכים עם רבקה . עתה אם כן גם יובן ההמשך למה מדגישה התורה כי התפלל "לנוכח" אשתו  כאילו עד עתה נכחה של רבקה לא היה הבעל שמתפלל עימה..

 היפה שבדברים הוא ההמשך  כשכבר רבקה הרתה  ובעיות ההריון הפכו למעשה לבעיותיה היותר אישיות  [בעצב תלדי בנים] לכן היא כאילו נוזפת בעצמה לאמור "אם כן למה זה אנכי". דהיינו :למה אני עתה מנהגת כחסרת אונים הפעם הכל תלוי אך בי  "אנכי" .

 על כן הלכה היא הפעם לבד ובעילה יותר תובעניתשל "דרישה" .

 על רקע זה גם אולי תובן כל ההתפתחות שבהמשך לפיה למעשה יצחק מודר מהסוד האלוקי ממהלכיה של ההשגחה ובענין זה נכנסת אך רבקה לתמונה ואף נזקקת לתחבולות כדי לקיים ולממש דעת עליון

הנרטיב המפוספס..... - משה אהרון נווה עמל הרצליה, 25/11/2011

הנרטיב המקראי בפרשת תולדות מוליך לתוצאת האמת הצודקת, אך באמצעים פסולים.
האתגר שהתורה מציבה לפנינו הוא לחדד וללמוד את טעויותיהם של כלל הנפשות הפועלות על מנת לבנות בדמיונינו את הנרטיב הערכי השופר האופטימלי לתועלת כלל המשפחה ומתוך כך לצאת למסקנות אישיות וחברתיות אולי קצת שונות. בשביל לשרטט נכון את הנרטיב האלטרנטיבי הערכי המועדף להלן פתיח רקע שנעלם מעינינו ואשר יש בו לכאורה כדי לסייע בדבר . ראשית שאלת מפתח
מדוע נזקק יצחק לח``י שנים כדי לעתור סוף סוף על עקרותה של רבקה.
התשובה פשוטה השלכותיה הטראומטיות של העקדה וכמו גם מכוות הגירוש של האח ישמעאל אשר הותירה צלקות בליבו של יצחק עד כי הבטיח לעצמו שאצלו לא יקפחו את הבכור
יצחק כבר לא צחק בהווה, כשמו זו היתה משאת נפש לעתיד. הוא אפילו פיתח חרדה תת מודעת מהאלוקות עד כי במקום ``אלוהי יצחק`` אנו מוצאים בהמשך ``פחד יצחק`` רק אחרי חי שנים חזר לעצמו יצחק.
והנה סוף סוף עמד לאחר חי שנים, ``נוכח אשתו בתפילה משותפת לכן גם הביטוי היחודי ``ויעתר יצחק`` אשר יש בו משמעות כפולה: שנעתר גם סוף סוף לאשתו להצטרף עימה לעתירה משותפת.
בהמשך בבעיות של ההריון [``ויתרוצצו``] רבקה כאילו נוזפת בעצמה לאמור : ``אם כן למה זה`` למה זה אני חסרת אונים שוב והלא הפעם אין צורך ביצחק כי לענין עצב הבנים ולידתם זו אוטונומיה של האישה בלבד לכן הפטירה : ``אנכי``. לאמור: פה הפעם די בתפילתי ובדרישתי שלי........
לנרטיב הערכי החסר משמעות עצומה לאחווה ולשלמות המשפחה בכלל

1. התורה מרמזת כי האתגר הערכי לדמיין איך צריך היה להיות הכל אחרת

התרחיש הנרטיבי של פרשת תולדות הוא הפחות טוב ערכית הוא בבואה של דרך הקיצור של האמצעים המכתימים את המטרה.
ההסטוריה על פי ערכיה של תורת ישראל היתה צריכה להיות אחרת. לשלם לשיעורין באמצעים ובתהליך גם אם דרך הישר ארוכה ודוויה על מנת להגיע לאמת המזוככת

תתארו לעצמכם שרבקה היתה אומרת אני אחות לבן ...

אך לא בשום פנים ואופן לא אנקוט בדרכי ערמה. וודאי לא ביסוד ההסטורי הכי חשוב של ברכת אברהם והמשכת יעודו.
היתה נכנסת ליצחק ואומרת לו כך ה´ גילה את אוזני : "שרב יעבוד צעיר" ואם מתעקש אתה מי שאמר לאברהם :"שמע בקולה הוא גם אשר יאמר לך עתה : "שמע בקולי".
תתארו לכם את ההמשך.....
רמז קצר היה אומר לה יצחק אני לא רוצה להפסיד את עשו אני מברך אותה ברכה די כללית מוראלית לא באל שדי ולא בשם הוויה רק בהדגש "האלוהים." ברכה טקטית ולא איסטרטגית

. ההסטוריה שלנו היתה מתכווצת פלאים רק אם...

אבותינו באמת היו "מלאכים" ולא היו עושים כבני אדם את כל הטעויות האפשריות :"ויתרוצצו הבנים בקרבה" הפעם אלו הבנים בקרבה אך קודם לכן היתה גם "התרוצצות מעיקה גם בין ההורים. היה נתק מעיב בין יצחק לרבקה וזה הוביל לשני קווי פעולה מקבילים שסבכו את כל ההסטוריה שלנו .
יצחק לא באמת התכוון שעשו יהא ממשיך יעודו של אברהם בניגוד לרצון ה´. הוא ביקש אך איזון שימנע קרע משפחתי [כמו בינו ובין ישמעאל] :ברכה פיזית לעשואל מול ברכה רוחנית שיזדקקו זה לזה.
וכך חוסר תקשורת הובילה לחרדה גדולה מאד של יצחק שיש לשלם עליה וכך עשו צעק צעקה גדולה ובכה שיש לשלם עליה תשלומים הנמשכים עד ימינו על אף שרבקה ויעקב החלו לשלם כבר אז ומיד