להתפלל בכנות בעבור האחר זה אחד מהשיאים של האמונה.
וכל כך משום שיש בכך ביטוי עז ביותר לשלמות הבריאה ביטוי נאמן ביותר למהות והתוכן של האדם לא כפרסונם אישי אלא למהות כווללת אל מול מהות כוללת ואין סופית של הבורא.
להתפלל עבור האחר זה יציקת התוכן הרוחנית לביטוי של האדם כצלם אלוקים.
כשאני מתפלל על עצמי אני עומד בפני הבורא ואני למעשה מבקש לצמצם את כל עולמו לקו בודד אחד המחבר ביני לבינו
כשאני מתפלל על אחרים אני הופך את הקו הזה אך לשוק אחד ממשולש ההולך וגדל כך הבורא הופך להיות הקודקוד העליון של כל ההוויה
ככל שהמשולש בסיסו רחב יותר אני מקיים בפועל "כל העולם מלא בכבודו וכך ככל שהבסיס רחב יותר סיכויי התפילה להתקבל גדולים יותר
תתפללו הרבה על הרבה אחרים
ותחוו קודם כל חוויה נדירה של "צלם אלוקים"
