מגילת רות יצירה מושלמת של מדרש שמות
דומה שבין השיטין ,מתרחשת במגילה המקבילה של "להקים את שם המת על נחלתו"
להקים גם את שמה של תמר כלת יהודה על מכונו הראוי .
שתמר מוזכרת במגילה ולא בכדי ,
ש"רות" היא היא גילגולה האחרון ובתיקון מושלם
שאז תמר נזקקה עדיין לאותו התיקון המר של תמר אחות אבשלום [תמר=תיקון-מר]
ואזי בשני גילגוליה לא זכתה להיות "מרת" הצד החיובי של אותיות "תמר"
והנה עתה בגילגולה האחרון בשם "רות"
שהוא ראשי תיבות מחד של "רחמים ותיקון" וכן
של "ראש ותחילה"
והפעם לפידיום מושלם :
לזכות לשמש לא רק כאשת איש בבחינת "מרת"
אלא גם כאם של מלכות .
אם כן , לכתחילה, ללא ספק שמה של רות הוא שם מואבי לכל דבר וענין
שאין לו משמעות סימבולית מידית בשפת הקודש
ועל כן לאור מדרש השמות הכללי שבמגילה ,
ניתנה לנו לכאורה,החירות לצקת בו תכנים סימבוליים רלוונתיים.
ניסיון שכזה מונח לפניכם
