. מי שמייצג את חי העולמים אסור שיוכרע ולו לרגע לחידלון של המוות
הכהן קדוש הוא לאלוהיו ולפיכך באיצטלא שלו צמוד הוא לאין סוף. עם משמעויות מובהקות ומצגים מחייבים של נצח
על כן אסור עליו ולו לרגע להתחכך עם הוויה של סופיות של מוות אנושי שהיא אנטיתיזה לעיקר משימתו -לחבר אלוהים ואדם בזרם בלתי פוסק של חיים
ולא עוד כמייצג את האלוהים חייב הוא להיות תמיד בתנועה של חיים רגע אחד של הפסקה או רפיון מהחיים ולו גם רעיונית למעשה הופך הוא כמי שחדל מלייצג כמי שהשיל מעליו את האיצטלא של חיי האינסוף. ואין הוא יכול לשמש יותר "כהן לאל עליון" .
נפילה ולו לרגע למהות ההפוכה הנפסדת של המוות איננה מאפשרת עוד תקומה לכהונה לאל עליון
במקרה שכזה הוא פסול למעשה לשני הצדדים לא רק לאלוהים אלא גם לצלם.
לאלוהים דומה שניסינו להסביר.
אבל לצלם הוא כבר פסול מהטעמים הבאים יומרה של כהן להתחכך עם המוות בכל צורה שהיא יוצרת מצג בעייתי ביותר. היא לא רק מרוקנת באבחה את כל תפקידיו שבחיים משום שבתודעת אנשים רבים לא רק שיהא בכך יומרה ליתן מענה לכאורה אפשרי בקשר למוות.אלא שאט אט יכול שתיווצר לגיטימציה לעסוק בצדדיו החידתיים והבעייתיים של המוות עד כדי חבלה של ממש בחיים ובמשמועתם המוחלטת.
כפי שאנו נוכחים גם כיום בני האדם נסחפים אל אותה מצולה של אופל אל המיסטיקה של המוות ודווקא תחת איצטלא תורנית של רבנים מסויימים
הדבר האחרון שכהן שהוא קדוש לאלוהיו - אל חי העולמים שהוא בצורה כל שהיא יתעסק בעבור צאן מרעיתו במוות או בצדדיו השונים
