מצאתי דרשה המביאה כמדומני את פירוש הרשב"ם כאילו בסוף התהליך ולפני הפגישה עם עשו יעקב כל כך פחד עד כי קבל פיק ברכיים וביקש לברוח מהזירה לכיוון ההפוך דהיינו מהעבר הנגדי של היבוק לאותו הכיוון ממנו הוא בא .

לעניות דעתי פירוש זה אינו סביר בעליל

הפחד של יעקב היה במדרג הפוך עוצמתו הלכה ופחתה שהרי לבסוף נאמר :
ש"וישא עיניו וירא את עשו" וכבר לא נאמר שהיה ירא ,אלא פעל הוא דווקא בקור רוח. ואכן לכתחילה יעקב כל כך פחד עד כי ביקש לחסות במגננה של מעבר הכרחי ונחל. אלא כשקם בלילה מדגישה התורה את המילה "הוא" שהיא כמיותרת לכאורה :"ויקם בלילה הוא ויקח" .

הרי ברור כשנאמר ויקום הכוונה ליעקב. למה התורה מדגישה "הוא"
אלא לומר לך שיעקב התעשת וחזר אל עצמו ואמונתו שבה איליו.

לכן גם ויתר על המגננה הפיזית של המעבר ההכרחי [היבוק] והנחל.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או ישוב הדעת, אנא חמישהלצדקה

מאמר ניטראלי יפה. ברשותכם עוד תשובה אפשרית -

 תגובה למאמר המבקש לדון במיתתה של דבורה מינקת רבקה, 

לא יעלה על הדעת ,שבמשך עשרים שנה רבקה לא עשתה מאמצים להיות בקשר עם יעקב .והלוא היא גם הבטיחתו כי תשלח לקחתו משם.

והנה יכול כששמעה כי יעקב נישא ויש לו ילדים,פחדה היא כי הילדים לא יחונכו כהלכה ושלחה אליהם את מינקתה דבורה. שכשמה : דבר ה` היה סדור בפיה.
עתה השאלה היא, מדוע מצא המקרא צורך להזכיר מותה דווקא במקום זה ראשית יכול שמבחינה הררכית של הזמן מתה באותו המקום בבית אל ,בטרם המסע לאפרתה אבל העובדה כי מקום קבורתה נקרא ``אלון בכות`` מרמזת על העובדה כי המקרא ביקש לה"עמיס" על הענין ערך ערכי מוסף.
ואכן יכול שדבורה שהיתה כשמה סמל לטוהר של דבר ה` מתה לאחר המעשה המזוויע של חילול ה` ברצח ההמוני בשכם ו/או גם מטראומת דינה שאותה ליוותה וחינכה וכנראה גם חשה שנכשלה משהו ולא היה לה פנים לבא לרבקה.
כך או כך, קבורתה דווקא מתחת לבית אל מרמזת על סמליות של משהו ירוד מעיב על ``בית אל`` .

משהו המקעקע את יסודותיו.
ואכן מכאן גם ``אלן בכות`` שהמעשה הנורא הטיל כתם ורבב של בכיה לדורות על חוסנה של היהדות . וכי דווקא משום כך צריכים אנו להיות זהירים מאד מהסקת מסקנות אופרטיביות מאותה פרשה עגומה.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או ישוב הדעת , אנא חמישה לצדקה
 
 

תגובה נוספת על מאמר הדן ברצח ההמוני בשכם

עם כל הכבוד פרשה חשובה זו לא זו לא נדרשה יפה....

איפה פה עמדת ההשגחה .

למה אתם מתעלמים ממנה ומדלגים עליה.
ראו כיצד הגיב מיד הקב"ה לאחרמעשה נפשע זה בו נוצלה אות הברית למעשה רצח המוני. ראו אחר פרשה זו מה נצטווה יעקב :"קום עלה בית אל" במילים אחרות : ירדתם לשפל המדרגה עתה חיזרו לנקודת ההתחלה בבית אל ותתחילו מחדש את הרומן שלכם עם א"י.

ולא בכדי יעקב מבין ענין ומקדים ומטהראת המחנה מאלוהי הניכר
  כב´ הרב "עכרתם אותי" לא הסתיים  אך ברצח של גויים.
הרצח היה גם ההתחלה לרקבון רוחני עמוק יותר.שהרי גם שאר בני יעקב השתתפו אחר כך בביזה ובשביית הנשים ומכאן

יעקב נזהר בדבריו הוא מקדים לדבריו את ההתיחסות האידאולוגית את אותו היעוד הגלובלי מהעובדה שזכה דווקא הוא בברכת אברהם שלגביו נאמר :``ונברכו בך כל גויי הארץ``.

לאמור : ``קח נא את ברכתי אשר הובאת לך`` והוא לא בכדי מסיים : יש לי כל`` ולא בתוספת ``הא`` - ``הכל``.

וכל כך להדגיש כי מה שיש לי - לעצמי בלבד הוא ``כל`` כל השאר בחזקת ``הכל`` שייך לכל האנושות ואשר על כן הוא ההפך ממילה : ``כל``. לאמור: בסיכול אותיות : ``לך``.

ב.

צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם. כי הוא היעד הפוטנציאלי הזמין לגבי ``גופם של אחרים``. הם אשר יודעים כפי הנרמז לעיל כי כל ממון הוא פקדון גם לתועלת האחרים - הזולת.

לכן אבא חלקיה אביהם של הרבה אנשים ושרוצה גם לחלק לכולם, יעדיף לשמור מכל משמר את גלימתו ושלא יצטרך לקנות גלימה שוב ושוב. משום שאז הכסף ילך על עצמו ולא על אחרים.

כך גם צדיקים מכבדים ומתקרבים לעשירים מאותה הסיבה שהם יודעים יותר מכל כי הכסף ניתן להם כפקדון והם שרויים בניסיון קשה. וראוי שהם ילוו אותם על מנת שיעמדו בניסיון הקשה להשקיע הכסף בצדקה וגם לתועלת הזולת.

הקב``ה ברא את העולם בהעלם גם של נוכחותו משום שחוקיות היסוד שביקש להטיל על האדם היא ``אדם לאדם כאלוהים ולהפך``.

במילים אחרות . אין כל משמעות וצורך של מתת לאלוקים אלא באמצעות הצינור של ``צלמו`` - האדם האחר הזולת.

לכן מצוות הצדקה איננה עוד מוסד ערכי הנספח לדבר מה אחר אלא מאושיות היסוד של הבריאה.

תודה על ההזדמנות לומר הדברים ותודה על האפשרות להוסיף את השובל הבא: והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או ישוב הדעת אנא חמישה לצדקה ב על ``בית אל`` משהו המקעקע את יסודותיו.
ואכן מכאן גם ``אלן בכות`` שהמעשה הנורא הטיל כתם ורבב של בכיה לדורות על החוסנה של היהדות . וכי דווקא משום כך צריכים אנו להיות זהירים מאד מהסקת מסקנות אופרטיביות מאותה פרשה עגומה.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או ישוב הדעת , אנא חמישה

1. אין לך שאלה שאין המקרא מרמז על התשובה

לא די לנו "בת לאה" מדוע להדגיש גם :
"אשר נולדה ליעקב". שמאז שנולדה כאילו נולדה להשגחת יעקב שלא חדל מלעקוב אחריהשהיתה נחושה כנראה לחירותה לחפש חברה להתערות בבנות הארץ.
ואכן הדגש דווקא על הביטוי "בנות הארץ"[ולא בנות המקום או העיר] מבקש כנראה לרמז גם על רקע קודם ב"ארץ" הקודמת ממנה באו.
ואכן דבורה מינקת רבקה שהיתה צמודה גם היא אליה, חשה כשלון מחפיר ומתה שהרי גם בושה לראות פני רבקה שחחשה מבנות הארץ לגבי הבנים והנה בת יעקב נכשלה בבנות הארץ