בס"ד
קראתי מאמר נפלא של ד"ר משה מאיר תחת הכותרת : "על הזמן ועל השפה" [באתר כיפה] ובו הוא מעיר כי בספר דברים המילה "היום" מופיעה שוב ושוב ולמד מכך דברים נפלאים ואני מצאתי להוסיף ולהגיב כדלקמן:
"היום" - למעשה מהותו של כל חומש דברים.
שהרי כל ספר דברים הוא בבחינת "באר" - "ברא", שמשה הוסיף את הערך המוסף והדינאמי של הזמן.
הוסיף משה נופך לדברים . לא רק במימד של "באר" אלא במימד של "ברא" אם תרצו לא רק במובן של "משנה" כמי השב ומשנן אלא משנה ממש.
והכל כמתחייב מאותו הציווי של : "וידעת היום" ,שלימדה תורה שכל יום לא רק מוסיף ומטיל לעולם את אורו הפיזי אלא גם מוסיף ומוריד לעולם אור רוחני נלווה ונוסף על זה שכבר הצטבר . ואין אנו רשאים להתעלם מאורו זה של כל יום ויום
[בספר דברים הוסיף משה ושינה ולא רק בעשרת הדברות].
כך גם במישור של מדרש אותיות ורזין במילה "היום" שמופיעה באופן דומננטי בבריאה גלומה בה למעשה כל מהותה הרוחנית והמוצהרת של הבריאה
שהרי מרכיביה של המילה היום הם שניים :
היו + ם
"היו" כינוי הוויה של הקב"ה שהוא בלב הכל גם באותה יחידת הזמן הבסיסית ש"מככבת" כאמור בבריאה. והאות ה"ממ" סופית ,מסמלת את כל הבריאה כמסגרת סגורה הכפופה ומשועבדת לבורא : "היו".,
