עסיסי ענבלים

בצליל מתוק וחושני נרעדה נפשי,

כשראיתי את הדמות החולפת בנשמתי.

אותה אחת שבבוא העת אבקש ידה,

ולא מתוך אשר אבדה דעתי.

ואני ביודעי כי שוב תשוב,

לא אאבד ראשי אם תחלוף ללא שוב.

כי אני ביודעי ימים מלוחים,

כבר רוויתי אכזבה וייסורים.

בחדר מוזהב היא גרה,

באהבתה היא לבושה בפרחים-

אשר שזורים בתוך מים סגורים.

בתוך סימפוניה מתוקה וריחנית.

עסיסי ענבלים הנוקשים לפרקים,

כטעם המוסיקה הגומעת תווים.

כך דמותה פוסעת כצלילים,

יחפה מתוך מראת חדרים.

בשמלת מלמלה היא מפזרת-

את חייה פשוטים ויפים.

כך תבואה אליי לא מחופשת,

ואני אחפש אותה היטב בדימיוני.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי