"וה' פקד את שרה"
גילגוליו של הצחוק
בלב הבשורה היתה הקפדה על שרה שצחקה .
ואכן שורש המילה"פקד" הוא גם "קפד כלומר "קפדה"
והנה לא בכדי לאחר פרשת אבימלך דווקא נאמר :
"וה´ פקד את שרה כאשר אמר ויעשה´ לשרה כאשר דבר".[שימו לב לכפל]
ראשית החיבור של "וו" החיבור
במילה : "וה´
מרמזת על קשר ישיר בין הפרשיות ,
כאילו לרמז לנו, ה´ פקד את שרה רק לאחר שעברה את החוויה הקשה בבית אבימלך
ובעיקר את תוצאותיה שגררה קרוב לוודאי, לשונות נלוזים שכנראה ציחקקו .
כלומר הפקדון הושב לאחר שההקפדה הוסרה, התאזנה בלוול האלוקי .
לכן אגב גם כפל הביטוי כאמור :
מחד "פקד" + "אמר" לענין הבן.
ומאידך "עשה" + "דיבר" לענין הגמול על הצחוק
