בס"ד.
אחת המכשלות הבסיסיות ביותר בהווית חיינו הלאומית המתחדשת , הנה חוסר הבנה מהותי לגבי המכניזים המופלא הקרוי : "גאולה".
. גאולה, הינו מושג דינאמי נזיל , מתחדש,הולך ומתרבד לעולם לא ניתן לפענח ולהבין אותו, אך ורק בתשקיפים ובבואות מן העבר.
תמיד יש בו גם מרכיב עכשוי של הווה מתהווה ועתיד מתפתח . בלעדי מרכיבים אלו, אנו נדונים תדיר לבלבול לאנדרלמוסיה ,לאיבוד כיוון ואי הבנה של המציאות האופפת אותנו.
לא יעלה על הדעת דרך משל ,כי "ליל הסדר" של היום, יהא תעתיק נאמן של ליל הסדר שלפני מאתיים שנה בגלות.
מאז, המושג המופלא הלזה : "גאולה", צבר תנופה ורבדים מהותיים נוספים, משמעותיים ביותר .עגלת הגאולה עשתה כברת דרך רצינית ביותר. סגולת הזמן המיוחד הערימה אור גאולי יחודי נוסף,המאיר את עינינו בזויות ראיה נעלמות.אלה, לפתע מתחוורות כמו מאליהן . אחרות מתחוורות גם באור אחר, מושחז ומחודד יותר.
אם כל זה, אינו משתקף בליל הסדר - כסדרו, כי אז , משהו חיותי ביותר נגוז מאתנו. נוצר דיסוננס בין המציאות להשקפה , שלעולם לא יניח לנו כעם, להגיע לאותו מכנה משותף נכסף. לאותה האחדות היכרחית, שבלעדה גאולה שלימה אין.
בידוע ,כי בליל הסדר, אנו שותים ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה : "והוצאתי", "והצלתי" , "וגאלתי" ,"ולקחתי".
לגבי כוס חמישית המקבילה ללשון גאולה חמישי : "והבאתי", נחלקו הדעות והיא הפכה ל"כוס של אליהו", הממתינה לו גם לתרץ קושיה זו .
והנה ,אין משים לב, כי קיימת למעשה, גם לשון גאולה שישית : "ונתתי".
"....ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"
לשון זו, מבחינה לשונית ורעיונית אינה שונה משאר הלשונות. ההפך, הלשון החמישית הנה כעין מבוא ללשון זו, שהרי הלשון : "והבאתי" כאילו הינה אך שלב פותח , לעיקר של "ונתתי". שהרי נאמר : " והבאתי אתכם לארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה...." כלומר וה"בהבאתי" הינו כאמור, אך מבוא למהותית יותר או שלם יותר לכאורה :"לתת" אותה לשון שישית כאמור של : "ונתתי".
ובכל זאת, בכל הדורות האחרים, משמעותה לא יכולה היתה להתחוור , לפיכך ,אף נעלמה לכאורה מעינינו. רק כיום, לאורה של ההויה הפרובלמטית בה אנו שרויים ,שבה, העם מחולק ומשוסע בין נאמני הארץ מכאן לנאמני השלום מכאן ,מתחוורת כמו מאליה המשמעות הנוספת ואף מביאה בכנפיה פתרון רעיוני תיאולוגי, שיש בו גם כדי לשמש מזור של ממש .
תורת ישראל, כפי שניווכח, מדייקת היא כחוט השערה. לא בכדי, עשתה היא אבחנה בין לשון חמישית של : "והבאתי" ללשון שישית של : "ונתתי" .
.ביקשה היא לרמז בדיוק לסיטואציה בה אנו שרויים עתה. מחד הקב"ה הביא אותנו לארץ ישראל, אך מאידך, עדיין לא הנחיל לנו את כל הארץ במסגרת משפטית בינלאומית מוכרת ומוסכמת, של :"מתנת מורשה" .
כלומר :ירושה שאינה מוטלת בספק על ידי שום אומה. "מורשה" מלשון ירושה המוסכמת על הכל .
והנה, לפתע, לכאורה, מתחוורים הדברים :כוס אליהו" של "והבאתי", לכאורה כבר עבר זמנה. יסוד האתחלתא בהקמת מדינת ישראל ובקיבוץ הגלויות המרשים תוך אחיזה הגם שבחלק מארץ ישראל, הרי שללא ספק מימש וקיים את לשון הגאולה החמישי של : "והבאתי". ואנו עתה צופים אך ,פני עתיד, בתקווה לקיום גם לשון שישי של גאולה : "ונתתי" . אותה נתינה כאמור של מתנת עולם של כל ארץ ישראל והמקובלת על כל העולם.
לשון זה של "ונתתי", לעולם לא יתקיים בלוא אחדות ישראל. ואחדות זו לא תושג ,אלא אם כן ,יוסכם על הכל, כי לשון שישי זה של "ונתתי", כפי גם העולה מלשון הכתוב וממקומו ההררכי, אינו תוצר של אחיזה בחבלי הארץ בכח הכח שלנו. אלא, במתן ניסי כאמור, הכרוך גם בהסכמת ושכנוע כל האומות.
הואיל ולפחות בעיני המפקפקים, מדובר לכאורה, באוטופיה הנזקקת לשירותיו של הוירטואוז "אליהו" ,כי אז ברור כשמש, שכיום, כוס אליהו הינה למעשה הכוס השישית.
ואם יש צדק בדברים הללו ואני מאמין בהם בכל ליבי הרי שברור ,כי כיום, אנו צריכים לשתות כוס חמישית ולהניח "כוס שישית לאליהו" והכל, בדרך לכוס השביעית המסמלת את המשיח. אותה נוסיף ונשתה בוודאי, בגאולה השלימה. [המסמלת גם את שבת בראשית את גאולתו של כל העולם כולו]
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה.
