*
נשמה שלי, את אומרת
שלי ולא של אחרת.
אם נשמתי נשמתך
איך זה חי מעצמו
גופך?
*
אם כל חברייך היו נשמתך
לבטח חטאת רובץ בפתחך
כי אז לא הוצרך באלו הגלגולים
לכפר על עוונות כל כך רבים
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ארז. מקסים. והערב, כשהלכתי לדוג- האור הגדול כבה אט אט. עוד מעט שעות חשוכות ואז [ליצירה]
- [ליצירה] קרוב לודאי. תלוי בכמה. [ליצירה]
- [ליצירה] (אכתוב בזכר) היוצר נהר שלום, שלום! אל תפסיק. חשוף אותנו לעוד. ואולי אתה כאן בינינו. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי לבן. הפתיחות. ורגש? חכה חכה לשיר האחרון שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר מתחיל טוב. יותר נכון הבית הראשון הכי טוב. אחר כך הופך לנדוש ולא מרענן. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט- תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה אילה [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה ערוגה. את נפלאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים! ומה עם קומוניזם? [ליצירה]
