הגיע הזמן, להעיז ולקרוא תיגר על הפרשנות הקלאסית, שקנתה לה משום מה שביתה מוחלטת ובלתי מעורערת במורשתינו:
"הציווי של "לא תחנם",
אחיי היקרים,
פורש בטעות בהרחבה יתרה
ובהיקשר לא נכון.
יהושוע הוא שהקדים ופירש את משמעותו הנכונה על פי תורת משה לאמור : "...למעו החרימם לבלתי היות להם תחינה כי למען השמידם כאשר ציווה ה´ את משה"
הנה כי כן, שחור על גבי לבו
לא תחונם" : רק בהקשר של לא להותירם בחיים".
ומשום שמדובר בציווי קיצוני וחריג וחד פעמי [לעתיד רק עמלק נותר באותה הגיזרה] והמתייחס אך ליהושוע בשעתו ודווקא בהיכר מיוחד לאותם שבעה עממים, הרי שטרחה התורה גם למנות בשמם המפורש של כל שבעת העממין בהקשר זה של בהציווי לא תחונם. ראו שם בדברים ז´מפסוק א´ ואילך..
אם כן, ברור כשמש, שהיה זה ציווי חד פעמי, שהתייחס אך ורק לשבעה עממין הסטוריים של אז.
הא ותו לא.
התורה עצמה גם טרחה להדגיש כי העמים שמסביב [עמון , מואב ואדום] שונים הם וראויים להתייחסות ממין אחר. ואפילו לגבי מצרי נאמור לא תתעב מצרי...
על כל פנים נהיר וברור כי  בני:"ישמעאל",

 לא בכלל אלה ולא בכלל אלה.

 ואם כבר העזנו:

 משהו גם על הרש"י הראשון בתורה

מתי יקום רב אמיץ וישר לומר, בקהל עם ועדה, בקול גדול וצלול וברור כי רש"י זה עם כל הכבוד, אינו לענין, אינו רציונאלי, אינו חכם. והוא אף נגוע באי צניעות של ממש .
אין שום דבר המצדיק כי בורא העולם יפסח על הכרוניקה של פרשת הבריאה. יניח למסד שעליו הכל מושתת האושיה :ה"אדם".
וידלג ישר למה שהתפתח ממנו - היעוד של עם הבחירה. אגב הכל למען אותו האדם - כאדם...
איך אפשר גם להתיימר במקרה זה, לדעת כי לכתחילה הקב"ה התיימר, או שהיה ראוי לו דווקא, לפתוח תורתו במצווה זו או אחרת והכל על מנת להרוויח או להשיג ערך של "ירושה", שיש אלף טעמים אחרים, טובים ומוצקים יותר לבססו .
וגרוע מכל אלה איך פירוש זה של רשי יש בו כדי להפיס את דעת אומות העולם , שהרי לשם כך לכאורה הוא בא.
אגב גם בני ישמעאל טוענים בדיוק אותו הדבר, כי מי שברא את העולם העניק את הארץ לצאצאיו של ישמעאל והוא ולא אחר ממשיכו של אברהם