בא שואב המים
 ושאב משתי בארותיי
 את העצב הבלתי נדלה
 משתי עיניי
 והשק בו את שוררי
 שפיהם ימלח 
 שלשונם תצרב
 מדבר בי עוד סרה
ועוד דוואי