בבית דין של מעלה כששואלים :
"נשאת ונתת באמונה" .
מתכוונים גם לכך אם אמונתו של האדם הייתה אנושית והוא תדיר נשא ונתן בה בליבו בייסורין והתחבטות
עד כי הכריע כאברהם להאמין כתוצר של וויתור [כמו הצדקה] ולא שכנוע רציונאלי אבסולוטי זה שאמר הכתוב :
"ויאמין בה´ ויחשביה לו צדקה