אינן שבות ריקם לכלל ישראל
י"ג המידות לעולם אינן שבות ריקם לכלל ישראל
הבסיס הרעיוני של המידות הוא שם ה´ . משה זכה לדעת את שם ה´ המפורש בעיני בשר ודם והקב"ה הודיעו כי את משמעותו האחרת של שם ה´ לא יוכל לדעת בעודו חי.
ולכן בעודו חי המקום היחיד שאדם כמוהו יוכל להיות עם ה´ ולחוות את מהות השם הוא אך בנקרת הצור .
במין אתנחתא שכזו בקו בנצח האין סופי שבה ניתן לדעת ולחוות רק את "אחוריו" של ה´ ולא את "פניו".
שלוש עשרה המידות באו לעולם כדי לאפשר את המשך השכנת השכינה בקרבינו .
דגש על קרבנו.
ולא מדרגות אחרות פחותות של "פניי ילכו...".
בלוחות ראשונים ללא מהותם של המידות מידת הדין היתה מוחלטת ודין העם היה להשמדה.
לוחות שניים ניתנו כעיסקת חבילה יחד עם המידות ובהם פורש שמו המפורש של הקב"ה כלפי הארץ [ןלכן כפל פעמיים שם ה´] שמו המפורש של ה´ ביחס לבני האדם, הוא אם כן, סה"כ המידות כולן.
רק לאחר מתן המידת,
העיז משה לבקש את הבקשה האופטימלית : ילך נא ה´ בקירבינו.
הנה כי כן המידות הם למעשה מהות שמו הרלוונתית של הקב"ה כלפי הארץ בבחינת "אחוריי".
הם מבטיחים לנו כי לעולם חלילה עם ישראל לא יושמד .
וקריאתם בציבור אל ציבור - אל כלל ישראל אינן מושבות ריקם
וגם היחיד מפיק מהם סגולות אדירות.
ואם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח , אנא חמישה לצדקה.
