חלק מנפלאותיה של הגאולה, שכמו לפתע יתבררו דברים מאליהם , לפתע יתברר כי את אשר חלק לנו הקב"ה לעת מצוק וגלות , אין לו יותר מקום בארץ קודש המתעוררת אט אט אל עידן אחר של אור יקרות וגאולה .
יש הסומכים את התשליך על הפסוק הידוע במיכה :
"ותשליך במצולות ים כל חטאתם".
יש בזה בעיתיות רבה.
הלשון כאן שינתה לפתע את הגוף ברבים.
קודם לכן היה גוף ראשון ברבים : "ישוב ירחמינו יכבוש עוונותינו". וכאן כאמור לפתע הנביא משנה לגוף שלישי רבים "חטאתם".
ומיד לאחר מכן שוב חוזר הנביא לגוף ראשון רבים : "אשר נשבעת לאבותינו".
אם כן, יש יסוד לסברה כי הנביא בחלק פסוק זה, שב ומתייחס דווקא לגויים, בהמשך לנבואתו לגביהם שנאמרה קודם לכן למעלה ואשר הסתיימה במילים : "יפחדו ויראו ממך" ושלמעשה "דורשות" המשך וסיום . של השלכתם כמו אז למצולות הים על כל חטאהם כלפינו
וכל כך, כאילו בהמשך לשירת הים שבה נאמר :
"תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. וקודם לכן :
"...ירדו במצולות כמו אבן".
מכאן אולי נבע גם השיבוש, שבמקום שהגויים יגולמו כ"אבן" והם יושלכו על ידי הקב"ה למצולות כאמור, גלמו את חטאינו כאבנים ואנו באופן סמלי ודי מלאכותי, משליכים אותם כביכול למצולות ים.
כך או כך, נדמה שהגיעה העת להסתלק בחדווה גם מפולחן זה, שדומה, מיצה עצמו לשעתו ואין בו יותר כדי להמשיך ולהחזיק עצמו כחלק מההוייתו הרוחנית הנפלאה של ראש השנה