לאחרונה נתגלגל לידי הספר" כתר ירושלים" שמוגדר בשם  תנ"ך האוניברסיטה העברית בירושלים. 

קריאת חוברת ה"הארות" היתה מבחינתי כל כך מרתקת שהחלטתי להביא בפני מי שעוד לא שמע משהוא מן המעט שאפשר לומר על כתר ארם צובה.

באותה חוברת הארות מדבר יוסף עופר (החל מעמוד 17) על הספר.

באופן כללי הוא מעביר לידיעתנו ש"כתר ארם צובה" הוא בראש ובראשונה "אחד מכתבי היד העתיקים, החשובים, והמוסמכים ביותר של המקרא. " מקום כתיבתו בטבריה בראשית המאה העשירית. השם "כתר"  (תאג' בערבית) ניתן לו משום חשיבותו  הרבה, יוקרתו והיותו לדעתי סמן דרך חשוב בכל סקירה היסטורית של כתבי היד התורניים של עם ישראל..

מאות שנים לאחר מכן הוספה לכותרת כתר הסיומת "ארם צובה" בשל העברתו מטבריה לחלב שבסוריה . חלב נקראה בפי היהודים שחיו שם בשם "ארם צובה"

כל שנוגע לספר הזה סביבת יצירתו בטבריה, גלגולים שעברו עליו, מסעותיו מכברת ארץ אחת לשניה, תהפוכות, פגיעות וכו' הם סיפורים מרתקים בפני עצמם. גם עצם הוצאת המהדורה הזאת "מהדורת ירושלים" וכל הדרך שנעשתה עד ההוצאה היא סיפור מרתק.

אסכם בפניכם איפה תמצית מדברי יוסף עופר כלהלן:

טבריה:

מרכז רוחני ודתי חשוב מאוד. אחת מהערים הקדושות שלנו כדוגמת צפת, ירושלים פעילות ענפה במשך דורות. נציין לדוגמא מפעל חשוב מאוד שהוא התקנת סימני הניקוד והטעמים. סימני הניקוד הטברני התפשטו במשך דורות במושבי ישראל לפזוריהם והם משמשים אותנו בניקוד עד ימינו. רס"ג הנחשב לראשון המדקדקים העבריים עשה לא מעט מזמנו בטבריה ולמד את מסורת הקריאה מאבו כת'יר יחיא בן זכריא.

בין כל החכמים הידועים יותר ופחות שחיו בטבריה הוא החכם ר' אהרן בן אשר בן המאה העשירית בעל הספר "דקדוקי הטעמים"

בן זה למשפחת בן אשר הוא אשר הגיה, ניקד, סימן את הטעמים ומסר את כתב היד החשוב הזה של התנ"ך הוא כתר ארם צובה.

גלגולי הספר

מספר לנו יוסף על מסעות  וגלגולים שעבר הכתר. ישנם מקומות ששהה שם דור ויותר ישנם בזמנים שנגזל על ידי שודדים וכך נישא הלאה אל מקומות אחרים.  היו מקרים שהועבר בשל כיבושים בעטיים של קרבות.

הכתר עובר מטבריה לירושלים באמצע המאה האחת עשרה. לאחר מותו של אהרן בן אשר נקנה הכתר מיורשי בן אשר על ידי ישראל בן שמחה מבצרה. הוא מסרו למשמרת הקראים שבירושלים יאשיהו וחזקיהו.  הרבנים והקראים הורשו רק לעיין בכתר אך לא לקרוא בו או ללמוד בו.

זה לא עזר. הכתר הגיע לירושלים ועוד באותה המאה נשדד ממנה וגלה למצרים (1071 על ידי הסלג'וקים.) או בשנת 1099 על ידי הצלבנים. הכובשים שרצו לקבל תמורת הכתר שכר הגון לא פגעו בו.

מכתבים שנתגלו בגניזה ב יב עוסקים בכתבי יד שנפדו על ידי יהודי מצרים בעיר אשקלון מהצלבנים, והוחזרו לקהילה במצרים. נראה שביניהם גם היה כתב הכתר.

במצרים ראה את הספר הרמב"ם וממצרים הגיע הכתב לארם צובה שבסוריה במאה הארבע עשרה.

הפגיעה בספר

פרופ' משה דוד  קאסוטו היה אחד האחרונים שראה את הספר והסתכל בו בעודו שלם על כל חלקיו. היה זה בשנת 1943 בחלב. לדבריו הכתר נמצא: "בתוך קופסה של עץ מכוסה עור אדום. הקופסה נפתחה לשני חלקים, והספר קשור בה כמו על שני החלקים של העטוף, בכריכה רגילה.

ארבע שנים אחר כך יומיים בלבד לאחר החלטת החלוקה של האו"ם פרצו פרעות בחלב. ראשון לדצמבר 1947.

הרב משה טוויל מספר כי בתי כנסת נשרפו, ביניהם ארבעים ספרי תורה. שוד והרס פוגרום של ממש. לאחר ארבע ימים כאשר נכנסו לבתי הכנסת ראו "אפר ספרים וקטעים קטנים.. הביטו וראו הכתב מגולל באפר. הארגז שבור לנתחים נתחים.

רובו של כתר ארם צובה ניצל מן האפר והוסתר במטרה להצילו ולהביאו אל א"י.

הרב משה טוויל הרב הראשי בחלב העבירו למר מרדכי בן עזרא הכהן פחאם, בשנת תשי"ח ואכן הביאו מר פחאם ומסרו לכב' נשיא המדינה דאז מר יצחק בן צבי.

הכתר הופקד במכון בן צבי בירושלים.

הכתר הפסיד את החלק הראשון שלו והאחרון וכן דפים מן האמצע. לאמור: כל חמישה חומשי תורה נשרפו למעט סופו של ספר דברים בחלקו האחרון. חסרים סוף שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר ספר דניאל ועזרא.

בשנת 1986 הועבר הכתר לשיקום במעבדה של מוזיאון ישראל.

מהלך השיקום נמשך עשר שנים הודבקו סרטי דבק ונתגלתה הפטרייה שתקפה את דפי הספר, דבר שאפשר מחד גיסא הפסקת ההרס ומאידך גיסא אחזקתו בצורה טובה 

אגדה ומציאות

מובן שנעשו מאמצים לאתר דפים או קטעים מהספר שאולי שרדו את אותו פוגרום הרה גורל ואסון לספר. שמעות הילכו ברחוב היהודי על דפים שנמצאו כאן או כא.,

יש שאמרו כי ראו את הכתב אחרי הפרעות והיה כמעט בשלמותו זולתי דפים בודדים שנכחדו ממנו. אחרים אמרו שמצאו דפים ומסרו אותם לאחרים

הסופר אמנון שמשו הציע פתרון דמיוני ברומן "מישל עזרא ספרא ובניו" (שמוש תשל"ח)  שעל פיו הופקה סידרת טלוויזיונית. על פי סיפרו הונחו הדפים החסרים בכספת סודית בצרפת אך סופם שעבדו מבלי להשאיר זכר בעולם.

בנוסף לכך כתב ספר תעודי "הכתר" שבו  מנסה לברר מה עלה בגורל הספר. בשנת 1988 יצא למסע בעולם בעקבות הכתב.

על קהילת אנשי ארם צובא מנהגיה גינוניה סודות רמזים  גלגולו של כתב יד  בספרו של חיים סבתו "אמת מארץ תצמח" מומלץ בחום.