כבר נמשכו קווי-מוות חרישי בין נקיקיך

 כה תלכי הלוך ושחוח מִצוֹמֵק שנייך

 עת נגנז העור לימות המשיח

 ורק דממת החומר האפל

 קורעת פיסות מנפשי

 הבוכה על האי שופרא דבלי בעפרא

כהרף-עין מוכת-סנוורים

 ונענע לי זקן בראשו

 עד יום מותך, עד יום מותו