הרְחוֹב פֹה הוֹמֵה

וְהַכּוֹל דֵי מַתוּחַ

וישוּ שוּב צָלוּב

הפעם על טחנת רוח.

צעקות אנשים,

צִפצוּפֵי מכוניוֹת,

ציירים ורוכלים ונוכלים,

רמזורים חדשים בין חומוֹת עתיקוֹת,

אטמוספרה שונה, ולוֹחֵץ בַּרַכּוֹת,

גורָלְךָ הוּא חוֹלֵה וְזַנוּחַ,

ובינתיים ישוּ שוב צָלוּב,

אבל הפעם על טַחַנָת רוּחַ!

הוא תלוי על בְּלִימַה, על פּרוֹפֵלוֹר סוֹרֵר,

הוא צוֹפֵה אֶל חוֹמוֹת עִיר הַקוֹדֶש

שְקִידְשַהוּ, הַרְגַהוּ, הִנְצִיחַה אוֹתוֹ,

פַּרְצוּפוֹ מְחַיֵיך בְּתְמִיהַה, וְקְצָת עוֹבֵש

עוֹלֵה מִעֵינַיו, הוּא תוֹהֵה, הוּא חוֹשֵב,

על פַנַיו הַחִיוּך עוֹד מַרוּחַ...

וְחַזְרוּ הַיַמִים, ישוּ שוּב צָלוּב,

אבל הפעם הוא על טַחַנָת רוּחַ.

והשַחָר עולֶה, קַרְנֵי שֶמֶש רַכּוֹת

מְטַפְּסוֹת אֶל פִסְגַת הַרַקִיעַ,

וְרוּחוֹת מְנַשְבוֹת, וְצְלַלִים מְרַקְדִים

וְהַחוֹם מְאַיֵים לְהַפְצִיעַ,

וּמִרֵגַע לְרֵגַע הַלַחָץ גוֹבֵר

וְתְרוּעַת שוֹפַרוֹת כְּמוֹ שוֹלֶטֶת בַּמוֹחַ,

עוֹר הַתוֹף אוֹטוֹטוֹ יִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים

וְגַל הֶדֶף עַצוּם כְּבַר מַכֶּה פֹה בְּכוֹחַ,

וּבְתוֹך התמוּנה הוֹלֵך רֶגֶל צוֹעֵד

מַבָּטוֹ רֵיקַנִי וְאַפִילוּ שַטוּחַ,

הוא אינְנוֹ רוֹאֶה, הוא אינְנוֹ מֵשִים

שְישוּ פֹּה מוּלוֹ צָלוּב

על טַחַנָת רוּחַ!

והשַחָר עוֹדֵנוּ מַמְשִיך לַעֲלוֹת,

צִלצוּלֵי פַעַמוֹן מִצְרִיחֵי כְּנֵסִיוֹת,

הַנַזִיר כֹּה עַמֵל שְיִשְמַע הֶהַמוֹן

שְעוֹדֵנוּ נִמְשַך לוֹ מִנְיָין הַשַעוֹת,

ואיננו משים שְלְפֵתַע פִּתְאוֹם

מַבָּטוֹ של רוֹאֶה בְּשַלְוָוה לא יָנוּחַ

כי נראה שעל כל מִקְדַשֵי הנַצְרוּת

ישוּ עוד צלוּב,

אבל פתאום על טַחַנָת רוּחַ!