חמישה ימים עלו באש
עכשיו לילה מתכווץ, בשר נוכרי בודד
בתוככי ירושלים מילל
גץ משוגע מתנפץ בה
הולם כזיקוקין מהאין נודע

מיכל כיבתה סיגריה והחליטה חרש
אני רוצה לסוע לעמוקה
להביט בה זה כמו כוויה
אני נצרבת
היא בצבע חום אדמה
כמו בתמונות של אבא מלפני המלחמה
היא אומרת
אני כל הזמן שומעת זמזומים
אבל זה לא מהגחליליות שאני רואה

צהריים שישיים מעל קודקודנו
צקצוק שמש מתכלה
על כביש צפת- שכינה ניתך האספלט
מיכל מותחת אגודל ומודיעה:
"הצל שלי הוא רק שלי
וגם האור שסביבו
שייך רק לי"

"לא נספיק את השבת" אני שוכנת ארץ
נספיק" היא  רועה אמונה
אם חם ואין מים לשתייה
צריך פשוט להפוך להיות רוח למלא  את כל הגוף
בסערה תראי איך הוא יעצור
יש כאלה שקוראים לזה תפילה