נפקחתי אליך בין נגב לים
נלקחתי
מן העץ בקול חבטה קלה
ובוטחת
בך
אל ארצך
טרם היה האל גם יראה
חבוטה על אדמת סתיו קרירה
מול מטע דומם
איך זה מכה לי עכשיו
במצח
איך עם ענף זית
מגולף
מפני שהאמנתי לידיים שלך
ולאש שתוסיף לבעור
לא בכיתי
עד
שרפרף הלילה כבה
ולא היה מי שיראה
שאני מסוקה
