סוג של חשבון נפש

מדהים כמה קסם יש

לערב היורד לאיטו,

ליום המפציע ברוך.

מרומם המראה לאחר

היעלמות הערפל, כל

החיים על גבי הירוק.

כה מרגיע יופיים של הדקלים

העמוסים בציפורים קטנטנות,

המגוננים על האנשים תחתם.

אני נושמת פה את האוויר

המלא ברגשות מעורבים,

אך מתרגלת כאילו אני שואפת

את האוויר מכיוון הבית, מכיוון

דרום ונושפת את חלקיקי הכאב.

אני יושבת פה למעלה, מתבוננת,

מתצפתת על הקיים בשטח הרחב,

מדברת או חושבת לי,

מעמיקה לתוך האנשים

או מעמיקה לתוך עצמי,

לחשבון נפש מעמיק של

ארבע שעות, פעם קלות,

יותר, פעם כבדות יותר.