יָרֵחַ מִתְכַּסֵה.
קֶשֶׁר אֶחָד מִן הַחוֹף
מִפְרָשִׂים קְרוּעִים.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ההתחלה נהדרת, באמת ובתמים. ההמשך הפך להיות "סיפורי" מדי,שלא לומר "דבר תורה בשורות קצרות" - ולא שירה. חבל לי, כי יש לשיר הזה פוטנציאל עצום בעיני. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת צונזרה (למה, דרך אגב?) אז אני כותבת פה - זו טיוטה, ועל כן היא מצפה נואשות לביקורות ותגובות. תודה מראש [ליצירה]
- [ליצירה] שווה פירוט ופיתוח. נסה לספר לנו: מה זה זה בעצם אומר לנו? כלומר - זו התחלה. נקודה מעניינת למחשבה, אבל לא מצאתי שהיא מובילה אותי לאנשהו. אותך היא כן? אז כדאי לפזר עוד קצת סימנים על השביל... [ליצירה]
- [ליצירה] העלית בי חיוך מריר. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך. אצלי זה מילה נכתבת, שורה נמחקת. נס שבקצב הזה אני מצליחה להוציא משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מגניב, בדיוק חשבנו על הנקודה הזו השבוע, תוך כדי התארגנות למסיבת פורים. ככה זה. גם בסיפורים עם הפי אנד יש דמות טראגית. וקצת, זו כן טראגדיה. יש אמנם רבים שהלכו אל מותם למען העם, אבל אני לא מכירה עוד הרבה דמוית במהלך ההיסטוריה שהקריבו את חייהם - כלומר, לחיות עם אחשורוש - יש אפילו מדרש שהיא היתה נשואה למרדכי ובכך שהלכה אל אחשורוש מרצונה מנעה את האפשרות לחזור אליו אי פעם - בקיצור, אחרי הנסיון הכושל שלי להסביר את עצמי, הסיפור של אסתר הוא טראגדיה אנושית מזעזעת. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה, בהרגלך, חדה וטובה. אבל הפעם אני בוחרת להתייחס לתוכן. הוא קשה לי, קשה לי מאד לקרוא ביקורת כל כך נוקבת. הצרה עם שירים, שאי אפשר להתווכח איתם, כי הם לא מדברים עם ההגיון - הם מדברים עם החדות שלהם עצמם ועם הרגש. הייתי רוצה לדעת למה את מרגישה וחושבת את מה שהשיר הזה צועק. [ליצירה]
- [ליצירה] משל יפה. (על הדבש ועל העוקץ...) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השמירה על מרחב מטאפורי אחיד בכל הבתים. לדעתי שווה לך לנסות להרחיב את הכתיבה. אולי אפילו להתמקד בדימוי יחיד מתוך שלל השימויים שבשיר הזה ולהרחיב אותו, לתת לנו לטעום אותו עד הסוף, במקום לרוץ אל הדימוי הבא. בעיקר דיברו אל ליבי הבית השני - שיש בו מקוריות ומחשבה, והאחרון, שהניגוד שבו יותר עניין ששווה להעמיק בו. [ליצירה]
תגובות