מבוא
=======
בערב שבת קודש ,
בטרם הדלקת הנרות, כששאונו של עולם וקול הרחיים עדיין מדהדים ובטרם יעלה האור ,אותו האור הנכסף.
שמא ראוי אולי, לעדן המעבר, בהגיגים מכבשנו של עולם, להתאבך בניחוחות אור האלוקים העולה ממנו.
קול הרחיים ואור הנר
++++++++++++++++++++++++++
["נר ראשון בצד ימין, בבחינת "יכין [הערה גרפית
מאמר ראשון והוויה ראשונה
לא היו אלא באותו האור,
אור האין סוף שנאצל בצמצום
אלי ארץ רבה
בבחינת החסר: "כי טוב"
ומשנברא עולם ומלואו
ובראש כולם הנזר - האדם
השתכלל והפך אותו האור
לכלל : "טוב מאד"
טוב של אור מכאן
ומאד של אדם מכאן
שהרי אין "מאד"
אלא "אדם" [ אותיות
והנה מאז אין "טוב מאד"
בעולם, אלא בחיבור
ה"אור" ההוא ב"אדם"
נר שני, בצד הנגדי, בבחינת "בועז" [הערה גרפית
וכך התפזר לו
גם אותו האור האלוקי
כפרודות של זיקוקין
כגשם נדבות
ניצוצות השואפים להתגשם
במצוות של :"תורה אור"
וכך כל מצווה ומצווה
מרקדת כלהבה
מבקשת להוסיף
מאורה ונהורה לעולם
בבחינת : "נר מצווה
ותורה אורה
ומנגד גם נחצבו והתפזרו
כרסיסי טל
נשמות אלוקה ממעל
המבקשות להשתכלל
לכלל : "נר
אלוקים"
הכנה, [הבסיס] המחבר את שני הנרות לכלל פמוט [הערה גרפית]
ושני הנרות הללו של שבת קודש
"שבת" , שבה הנשמה מבקשת לה, גם לשוב ולהדבק ביוצרה צורה.
והקב"ה גם הוא מנגד, מתאווה ומשתוקק ,לנחול סוף סוף בנפשו של
האדם
לקיים מה שנאמר : "וינפש".
וכך, אור נוגע באור וניצוצות של חדוות זיווגין חובקים ולוטפים והנשמה
מתרוממת ומתעלה למהותה היתרה. והיא קרובה, קרובה לשמש כ"נר
אלוקים" , להרוות את אור האין סוף גם באור ה"אנכין" המלא, לחבר בין
שכינא וישראל , בעת של דודין , בשבת מלכתא.
והנותן לצדקה חמישה תבואהו ברכה.
משה אהרון
תגובות