``מימינו אש דת למו``
תגובה לעצת רב מה לעשות סביב המדורה בל"ג בעומר
וההר כולו בוער באש :
להתלכד סביב המדורה ולדמות בדמיון קולקטיבי מודרך כי אנו שוב סביב ההר הבוער באש:
``מפני אשר ירד עליו ה` באש`` .
אלא שבארץ ישראל הותך ההר כליל והאש שבפיסגתו כאילו נחתה על הקרקע ממש. עומדת ומרצדת מולינו על אדמת קודש זו .
אותה האש, כמי האומרת לנו : ההר הותך ועתה כל שנותר על אדמת קודש זו להתיך`` גם את לבבנו לכלל ``אחד`` להיותינו ראויים לקבל פני השכינה
כעם אחד מול ה` אחד .
שהרי גם לא באה אש ה` לעולם אלא :
``למו``.... ["אש דת למו]
לתועלתם של כלל בני האדם שיהיו אוהבים זה לזה.
בקיצור להביט זה בזה לאור הלהבות המרצדות ולהבטיח בלב אוהב כי הפעם ``ואהבתך לריעך כמוך`` לא יכזיב.
והפעם נגיע לחג השבועות אוהבים וראויים יותר לקבל פני השכינה ולחדש את הברית בדרך
לגאולה השלימה
