תחושה של כלום
התחושה הנוראית ביותר
היא לא למצוא מילים בכל
המולת החיים המטורפת,
הלוקחת יותר אוויר מאשר
נותנת.
אולי הטעות היא לאהוב
ללא תמורה. אני יודעת,
העולם הזה עובד אחרת.
אני נאטמת ומאבדת לא
יודעת איך את השמחת
חיים והצחוק ואת הדרך.
כאילו אין לי אישיות יותר,
כאילו אין לי משקל וטעם.
אני מרגישה לא אני
בין אותם אנשים.
דמויות שצורבות
כל תקווה ורגש.
אני רוצה ללכת מפה
ולא להסתכל אחורה,
להתאושש מאכזבות,
להשתנות כמו חלום
ישן המתגשם לפתע.
אך יותר מכל אני רוצה להשיב
את עצמי, להראות שאני אכן
חזקה מכל כאב שכעת מרגיש
לי בלתי מנוצח.
ולגעת באהבה גדולה
ולחיות אותה בבית
אמיתי, בתוך המולה
שפועלת לפעמים ללא
תמורה.
תגובות