את- הקשיחות שבי
שוברת ובונה, דקה. דקה.
ובכל יום חדש, אחרי לכתך
מתמוססת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח אותך הצידה ומפשיט אותך מיצירותייך אז במבטי זימה אני עוטף את עורך ומצמיד את פי אל שפתייך. את שומעת את נשימותיי? המריחה את את הבל פי? עכשיו- תתמסרי. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו, תוכיחי! למה. גרינברג. [ליצירה]
- [ליצירה] ועל אף שבריות יעידו כי גודלי הממוצע עולה עליו- כיפת השמים- הכופה עצמה עליי מכבידה, מגבננת את גווי הזקוף. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי כך יראה: כשם שאי-אפשר שלא לראות את טיפות הגשם על עלי העצים שבגן. כך אי-אפשר שלא להביט בדמעות העצבות הזולגות על לחייך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אנשים! [ליצירה]
- [ליצירה] הצבע האדום חזק! חזק ביותר אך כאן הייתי מקצר בדברים. (אולי 2 שורות אחרונות). [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה מעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף ליורם. שיר טוב. צבע חום העיניים, אדמה, קפה- בוקר חורפי. נהדר. הגוף- אדמה, הנפש- שירים ירוקים. רעיון נפלא. ציורי ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, את זה קראת? [ליצירה]
תגובות