דרדסבא היקר

רציתי לברך אתכם לרגל חגיגות היובל, אבל עלה במוחי רעיון קטן.

גם אנחנו במדינת ישראל חוגגים 60 שנה, ויש לנו אינסוף ויכוחים איך לחגוג ולמה לחגוג והאם לחגוג. אז חשבתי שאין כמוכם לבוא ולארגן לנו את החגיגות.

קודם כל, בגלל שאתם כולכם כחול לבן.

דבר שני, יש אצלנו, בדיוק כמו אצלכם, כל מיני אנשים: כאלה שתמיד שמחים, וכאלה שתמיד מתלוננים, כאלה שעושים צחוק מכל דבר, וכאלה שלוקחים הכל יותר מדי ברצינות. אבל חסר לנו מנהיג. מישהו שיודע לתמרן בין כולם ולפתור את כל הצרות שכולם עושים זה לזה. ראיתי בטלוויזיה איך אתה מנהיג את כפר הדרדסים בחכמה, וחשבתי שאם אתה לא יכול להיות ראש הממשלה שלנו, לפחות את החגיגות תוכל לעשות.

אם תחליט לבוא כדאי שתדעו כמה דברים:

א. אצלכם יש רק גרגמל אחד. לנו פה יש הרבה כאלה - לכן יש אבטחה בכל מקום. אל תיבהלו, רק תגיד לקונדסון שישאיר את המתנות המתפוצצות שלו בבית. רק זה חסר לנו - פיצוץ באמצע החגיגות. כאן פיצוצים זה לא הלצה.

ב. אני חושב שהמשקפיים הורודים שבר-מוח נתן לדרדסית (ושבגללם גרגמל תפס אותה) הגיעו אלינו, והרבה אנשים לובשים אותם. כמו שדרדסית חשבה שגרגמל הוא חמוד, וחתחתול חשב שהוא ערימת פירות, כך הם חושבים שניתן לגרגמל שלנו (שקוראים לו אבו-משהו) מה שהוא רוצה - והוא יתן לנו לחיות פה בשקט. אז כשאתם באים - תקחו אותם חזרה לכפר בסוף החגיגות.

תמיד נשמח לראות אתכם מבקרים אותנו.

ישראל